1012

שיחה א

בחוקותי

א. על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" נאמר בספרא (ומובא גם ברש"): "יכול אלה המצות ת"ל כו' שתהיו עמלים בתורה", ש"בחוקותי תלכו" אין פירושו קיום המצוות, כיון שזה נאמר בפירוש אחר כך "ואת מצותי תשמרו וגו', אלא פירוש "בחוקותי תלכו" הוא שתהיו עמלים בתורה.

וצריך להבין: אילו היתה כוונת "בחוקותי" לקיום מצוות, היה מקום להסביר מדוע הוא מזכיר רק חוקים, על אף שבמצוות ישנם גם הסוגים של עדות ומשפטים, שכן גם עדות ומשפטים, שיש להם טעם, יש צריכים לקיימם מתוך קבלת עול, כמו החוקים!. אבל מאחר שכאן מדובר בלימוד תורה, מדוע, נוקט כאן הפסוק הלשון "בחוקותי תלכו", תורה הרי היא בעיקרה הבנה והשגה: יש לעמול לא רק כדי לשנן ולדעת את פרטי הדינים אלא כדי להבין את טעמיהם, כפי שנתפרשו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.

ואף שהמצוות הנקראות בשם חוקים, אי אפשר להבין את טעמיהן, שהרי עליהן נאמר? "חוקה כו' אין לך

רשות להרהר אחרי'", הרי הן רק חלק קטן בתורה, ואילו החלק הגדול בתורה ניתן בהשגה דוקא.

כשם שתורה שבכתב, בכללה, - שעיקר ענינה הוא קריאה, שלכן יכול גם עם"הארץ לברך ברכת התורה אף שאינו מבין את פירוש המילים שאומר - היא בכמות קטנה בהרבה מתורה שבעל פה - שאותה צריכים להבין דוקא, וכאשר אין מבינים את הנלמד, אי אפשר לברך עליו ברכת התורה'.

(ויתרה מזו: הבדל זה בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה הוא באין ערוך: לתורה שבכתב יש מספר קבוע של פסוקים אותיות וכו' ואסור שיהיה בה יתר, אבל ההגבלה של תורה שבעל פה היא - רק במה שהוא בגילוי בפועל, אך מבחינת הכלול בתוכה, ובא לידי גילוי עוד ועוד, - "מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש"* - התורה שבעל פה היא בלי גבול),

כן הוא גם בתורה שבכתב עצמה: החלק שבתורה שלא נתפרש טעמו, החלק בו מדובר בחוקים, הוא קטן