1009

279 לקוטי

התייגע עליה, היא נקראת "נהמא דכסופא" (=לחם בושת) וכיון ש"טבע הטוב להטיב" רצה הקב"ה לתת לישראל את הטוב האמיתי, לכן קבע שיקבלו את ההשפעות על ידי עבודה דוקא.

לפי זה יובן גם מדוע עבודת האדם פועלת כביכול למעלה:

כשאדם מקבל שכר (השפעה) עבור עבודה (לא מתנת חינם), אבל העבודה היא כזו שאינה מביאה למשלם (ה"משפיע") כל תועלת, הרי השכר שמקבלים עבור עבודה כזאת היא עדיין בגדר של "נהמא דכסופא", מאחר שהמקבל יודע, שהעבודה, עבורה נותנים את ההשפעה, אינה פועלת כלום, ובמילא אין מגיע עבורה שכר.

לכן נקבע מלמעלה הסדר, שעבודת האדם תפעל למעלה (את אותן המצוות הנעשות למטה), בכדי שהשכר לא יהיה כלל "נהמא דכסופא"; עבודתם הרי פועלת גם למעלה - זכאים הם איפוא לקבל שכר עבור עבודתם*.

ד. טעם נוסף:

עבודה שהיא עצמה אינה מביאה תועלת - אפילו כשמקבלים עבורה שכר - אין בה כל חיות ועונג. ובמילא, קשה מאוד לבצע אותה והיא מעייפת מאוד, עבודת פרך?.

(כפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר כמשל על כך: פריץ אחד קרא לאיכר וציוה עליו "לעבוד" במגל, להעבירו הלוך וחזור בחדר הפריץ כדרך שעושה בעבודתו בשדה, והבטיח לו לשלם עבור ה"עבודה". בתחילה הסכים האיכר, אבל לאחר שעבד זמן קצר, התחרט, בטענה: "ראבאטו ניע ווידאט" - העבודה אינה ניכרת).

משום כך נקבע מלמעלה שעבודת האדם תפעל למעלה, וידיעת הדבר נותנת חיות ותענוג בעבודה. כן - נותנת הידיעה כוח לעמוד נגד יצר הרע"', תוך הרגשה, שהעבודה נוגעת עד לעצמותו ומהותו ית', כביכול.

ה. כיון שכל ההמשכות מלמעלה באות על ידי עבודת האדם, הרי כשם שהוא בנוגע להמשכה פרטית של כל מצוה לחוד, שנוצרת מצוה שלמעלה על ידי אותה המצוה שמקיים האדם, כך הוא גם בנוגע כללות הענין עצמו: כדי שעבודת האדם תפעל למעלה, יש