1008
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אדם אינו רוצה להלוות את כספו ללא נטילת רווח, מתוך שחושש לפרנסתו, שלכן רוצה לסחור (ולהרויח) בכל פרוטה מכספו, הרי הוא מראה בזה שחסרה לו מדת הבטחון, אבל אינו עובר בזה על איסור ריבית (שהרי לא הלוה).
ב. קבלת עול שמים - שביטויה הוא קיום המצוות - ענינה הוא: השתתפות מלמעלה בעבודת האדם. ידוע3 הפירוש בברכת המצוות "אשר קדשנו במצותיו" - במצוותיו של הקב"ה, גם הקב"ה מקיים את המצוות, ובזה ישנם שני ענינים': (א) קיום המצוות למעלה שקודם לקיום המצוות של ישראל, וכמאמר רז"ל: "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות"; (ב) קיום המצוות שלמעלה שנפעל על ידי קיום המצוות של ישראל. כמאמר רז"לי: "כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", וכפי שהוא בתורה, כן הוא גם במצוות.
מובן, שמה שהמצוות של בני ישראל פועלים את קיום המצוות למעלה, אין זה משום שיש ערך ביניהם, שהרי נברא אין לו שום ערך לגבי בורא; אלא שכך עלה ברצונו
יתברך, שקיום המצוות של בני ישראל יפעל כביכול למעלה.
וצריך להבין: מהו באמת הטעם לרצון זה, שעבודת האדם למטה תשפיע כביכול למעלה, אף שהם באין ערוך.
ענין קיום המצוות שלמעלה הקודם לעבודת האדם למטה, מובן, שכן בכך "שהוא עושה" הוא נותן כוח "לישראל לעשות", אבל מהו. הביאור בזה, שעשיית בני ישראל פועלת שדבר זה עצמו ייעשה גם למעלה?
ג. להבין זאת, יש להקדים תחילה כללות ענין העבודה. לכאורה, לשם מה צריך להיות הסדר שבני ישראל חייבים בענין העבודה, מדוע לא יתן להם הקב"ה כל ההשפעות מלמעלה, בדרך אתערותא דלעילא. ובפרט לפי הידוע, שכוונת הבריאה היתה "כדי להטיב. לברואיו" ,5 כי הקב"ה הוא "טבע הטוב להטיב"? - ומצד להטיב היו צריכים הברואים לקבל את כל ההשפעות שלהם גם ללא עבודה?
נאמר ההסבר על כך: מתי ההשפעה היא באמיתית הטוב, כאשר המקבל ראוי אליה, לא במתנת חינם. כשנותנים לאדם מתנת חינם, שלא
הערות
- 3. לקו"ת ואתחנן ט, ד. שה"ש יב, א. 4 ראה לעיל עִ' 217 בהערה 11 ובהמצויין שם. 6 תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרל"ד.
- 2. בהר שיחות 1
- 66. ע"ח שער הכללים בתחילתו. 7 שער היחוד והאמונה פ"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.