998

200 לקוטי

כשאחד עובר במקום זה (קו התאריך) בתוך ימי הספירה, הרי מאחר שמצות ספירת העומר חלה על כל יחיד בפני עצמו, צריך הוא לספור את הספירה שלו, לפי חשבון הימים שלו, שאינו תלוי בספירה הנמנית על ידי אחרים, בצד זה של קו התאריך שאליו הגיע. לדוגמא: פסח שחל בשבת ואחד נוסע ממזרח למערב וביום שני לאחר ספירת היום השני לעומר עבר את הקו (ששם הוא - יום השלישי בשבוע), הרי כאשר מגיע הלילה הבא הוא צריך לספור את הספירה הבאה לאחר ספירתו השניה - כלומר את הספירה השלישית, אף שכל אלו הנמצאים במקום זה, שאליו הגיע, מאז תחילת ימי הספירה, סופרים אז (יום רביעי) כבר את הספירה הרביעית; וכך גם - אם עבר את הקו ממערב למזרח, צריך לספור את הספירה השלישית, אף שכולם באותו מקום עומדים עתה בספירה השניה.

שכן, כאמור לעיל, ספירת העומר אינה מצוה על כלל ישראל, כי אם היא מצוה על כל יחיד בפני עצמו, לספור את הימים שלו, כמה ימים עברו אצלו מאז התחיל בספירת העומר שלו?'.

בנוגע לשבת ושאר ימיםדטובים צריך היחיד לשמרם על פי חשבון התושבים הנמצאים באותו מקום. ואין זה קובע אם אצלו, כשעבר את הקו, היום השביעי הוא כמו אצל הדרים במקום, כי הקביעות של שבת לא נמסרה לכל יחיד בפני עצמו*'; כמו כן הוא בנוגע ליום טוב, שהוא תלוי בקביעות החודש שנקבע על ידי בית דין אחד לכל ישראל ו(בזמן הזה) על ידי חשבונם. (וכן הוא גם לגבי ר"ה יו"כ). לא כן בספירת העומר, הצריכה להיות "לכל אחד ואחד", וכיון שמצות הספירה היא לכל יחיד בפני עצמו, הרי מובן שגם בחעבון הספירה הוא אינו תלוי בחשבון של אחר, כי המצוה היא - שהוא יספור את הימים שעברו אצלןלי.

ה. כפי שנאמר בכתוב, אין חג השבועות קשור ביום מסויים בחודש,