975
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שקדמה לה, כמאמר רז"ל\: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". נכון אמנם שאין העבודה מעוררת וממשיכה את בחינת המתנה של שבת - אבל, כדברי חז"ל?', "אי לאו דעביד ל" נייחא לנפשי" לא הוה יהיב ל" מתנתא", אילולא היה המקבל גורם לנותן נחת רוח לא היה מעניק לו את המתנה. אלא שכאשר נותן לו מתנה בגלל נחת רוח שגרם לו - הוא נותן לו הרבה יותר ממה שהיה מתבקש מן הנחת רוח, ובזה מתבטאת המתנה.
ועל דרך זה הוא גם בנוגע לגילויים שהיו ביום השמיני למילואים. אף שהגילויים הם מדרגא כזו שאין העבודה מגיעה אליה, אף"על-פידכן נמשכו לאחר העבודה בשבעת ימי המילואים. לאחר שלימות העבודה, נמשכה גם האתערותא דלעילא שמצד עצמה. ולכן נקראת בשם "שמיני", משום שבאה לאחר העבודה של שבעה.
ד. על פי הנ"ל אפשר לבאר גם את הקשר של פרשת שמיני לספירת העומר, שבשנים רבות קוראים פרשה
שמיני שיחות 258
זו מיד אחר הפסח - התחלת ימי
הספירה3';: בקשר למצות ספירת העומר נאמר בתורה*': "תספרו חמשים יום".
ושואלים" על כך: הרי אין סופרים אלא תשעה וארבעים יום? ומתרצים: שבני ישראל על ידי הספירה, על ידי עבודתם, "ממשיכים" רק את מ"ט שערי בינה - "שבעה שבועות תספר לך" (בחינת שבעת ימי הבנין); אבל מכיון שהם ממשיכים על ידי עבודתם את מ"ט השערים, נותנים להם מלמעלה גם את שער החמישים (שהוא על דרך "שמיני" - למעלה משבעה (שבועות), שלכן ההמשכה של שער החמישים היא בחג השבועות, זמן מתן תורה, שבשעת מתן תורה היה מעין הגילוי דלעתיד)*'. ולכן נאמר "תספרו חמישים יום", כי גם את שער החמישים מקבלים בני ישראל על ידי עבודתם**'.
ה. באמת, ספירת העומר היא הכנה לא רק למתן תורה, שהוא
הערות
- 1. ע"ד ג, א. וקאי גם על בחי' מתנה דשבת (לקו"ת שה"ש כד, ב).
- 2. כן מועתק בכ"מ. וראה מגילה כו, ב. גיטין נ, ב. ב"ב קנו, א.
- 3. ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב וו"ל: המועדים של כל השנה.. בכולן יש שייכות לאותן הפרשיות שחלות בהן.
- 4. ויקרא כג, טז. לקו"ת במדבר י, ד. שה"ש לה, ג.
- 5. ראה ג"כ תו"כ עה"פ. תוד"ה כתוב (מנחות סה, ב). רא"ש סוף פסחים.
- 6. תניא פל"ו.
- 16. ראה ג"כ לקמן ע' 258 הע' 8.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.