973
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
שמיני
א. על הפסוק "ויהי ביום השמיני" שואל הכלי יקר, מדוע מכנה הפסוק את היום שלאחר שבעת ימי המילואים בשם "שמיני", שממנו משמע שהוא בא כהמשך לימי המילואים? ימי המילואים הרי אינם יותר משבעת ימים, וכמ"ש' "שבעת ימים ימלא את ידכם", שבהם היתה חנוכת המזבח, אבל היום שלאחר השבעה ימים הרי היה דבר בפני עצמו - חנוכת אהרן ובניו, ולא חנוכת המזבח.
ומתרץ, שהתורה מכנה יום זה בשם שמיני כדי לציין מעלת היום. הלא מיד אחר כך נאמר בפרשה: "כי היום ה' נראה אליכם" (ביום השמיני). מקדים איפוא הפסוק ומבאר: מדוע דוקא ביום זה ראה ה' ולא קודם - משום שהוא היום השמיני, ומשום כך יש בו קדושה נעלית משבעת הימים הקודמים, כי "כל מספר שבעה חול ומספר שמיני קודש"?. וזהו גם הטעם מדוע מילה דוחה שבת, כי מילה היא בשמיני ושבת היא בשביעי, ו"הרוחני דוחה הגשמי".
ב. זה שהוא קורא למספר שבעה "חול" אף שאין כוונתו לחול ממש,
שהרי שבת היא קודש. אלא כיון שאף יום השבת נכלל בשבעת ימי הבנין, הרי הוא. עדיין קשור עם הבריאה (חול), ולגבי מספר שמיני, שהוא נעלה מכללות ענין הבריאה והוא "מיוחד אליו יתברך", אפילו שבת נקראת בשם "חול".
כך מובן גם מהדוגמא שמביא כאן הכלי יקר למעלת הקדושה של מספר שמיני, שהכינור של ימות המשיח יהיה משמונה נימין3. ופשוט הוא שהכינור של בית המקדש שהיה של שבעה נימין, היה קדושה, אלא שלגבי הכינור של ימות המשיח הוא נקרא "חול".
כל הענינים הרי משתקפים בתורה. מצינו בדומה לזה גם בנוגע לתורה: תורה (אפילו דעוה"ז) הרי היא קודש, ועם כל זה לגבי תורתו של משיח, היא נקראת "הבל"י.
ג. אלא שצריך להבין: תירוצו של הכלי יקר הרי אינו מסיר לכאורה את קושייתו, כי אם אדרבה, הקושיה מתחזקת: כיון ש"שמיני" הוא מדריגה כזו שהיא "מיוחד אליו יתברך" - נעלה לגמרי מכללות הבריאה, אין
הערות
- 1. ויקרא ח, לג.
- 2. ראה גם לעיל ע' 66 וע' 88.
- 3. ערכין יג, ב. 4 קה"ר פי"א, ת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.