967

לכוון למתן תורה)'', שבחירה זו היא גם כלפי הגוף הישראלי:', שהוא שונה מגופי אומות העולם', ונקיום של) גופים שלהם הם משלש קליפות הטמאות'' ו(קיום של) גופי ישראל הם מקליפות נוגה

- שההבדל בין קליפת נוגה לבין ג' קליפות הטמאות הוא באין ערוך, על דרך החילוק בין קליפה לקדושה. כי ג' קליפות הטמאות אינן יכולות לעלות אל הקדושה ואילו קליפת נוגה הרי יכולה לעלות5, נמצא, שקליפת נוגה היא ענין של קדושה "בכח". יתר על כן, ה"בכח" הרי בוודאי יבוא ל"פועל", שהרי ניצוצות הקדושה של נוגה ודאי* יעלו לקדושה, כמ"ש" "לא ידח ממנו נדח". וגם אם "נוגה" עלולה לרדת לפי שעה בג' קליפות הטמאות, אבל אין זה רק לפי שעה, אבל סוף כל סוף תעלה לקדושה -

וכיון שמצד מתן תורה עצמה כבר נבדלו בני ישראל בחילוק עקרי ויסודי

שביעי של פסח שיחות -

מאומות העולם, הרי די בזכות של מתן תורה להסיר את הטענה של "אלו עובדי עבודה זרה כו' ואלו כו'" - לשם מה היו צריכים להגיע לזכות של תפלה או תפלין?

ג. שני דברים היו בקריעת יםסוף": א) בשעת קריעת ים סוף הושלמה יציאת מצרים, שכן לפני קריעת ים"סוף, גם לאחר שבני ישראל יצאו ממצרים ואפילו לאחר שבאו ל"פי החירות"*', עדיין נרדפו על ידי פרעה וחילו, ורק בעת קריעת ים"סוף הושלמה והסתיימה היציאה מגלות מצרים. ב) קריעת ים"סוף היתה הכנה למתן תורה', כמבואר בכמה מקומות בתורת החסידות'?, שקריעת ים"סוף היתה לא רק לצורך הצלת ישראל, שהרי הצלת בני ישראל היתה יכולה להיות גם באופן אחר, ו"כמה דרכים למקום"; גם לא היתה זו לצורך המשך הליכתם במדבר, שהרי באותו צד שירדו באותו צד עלו? - אלא היותה הכנה למתן תורה: על ידי מתן תורה הרי נעשה החיבור של מעלה