966
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
26 לקוטי
ונעשו חומה לבני ישראל משני צדיהם
"והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". ואינו מובן: הרי היה די בנס שבני ישראל ילכו ביבשה בתוך הים, לשם מה היה צורך בנס נוסף שהמים יהיו כחומה**?
הכרח איפוא לומר, שהנס של "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (וכן גם הנס של עצי-פרי בתוך הים) אינו תוספת נס, כי אם חלק מעצם ענין קריעת ים סוף. לכן בסיפור של קריעת ים סוף, מספרת התורה פעמיים? על המים שהיו לחומה: פעם אחת, עם כניסת בני ישראל לים - "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", ופעם נוספת, לאחר שבני ישראל עברו את הים והמצריים טבעו = "ובני ישראל הלכו גו' והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", הדבר מוכיח כי "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" היה נוגע לכל זמן הליכתם בתוך הים ביבשה, מאז כניסתם לים עד יציאתם ממנו.
ב. על הפסוק "והמים להם חומה
שביעי של פסח
מימינם ומשמאלם", אמרו במכילתא:, כי היה אז קטרוג על בני ישראל: "בני אדם עובדים עבודה זרה מהלכים ביבשה בתוך הים", בין בני ישראל היו אז עובדי עבודה זרה, והקטרוג היה: מדוע מגיע להם להנצל על ידי נס? במה טובים הם מן המצריים, "אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה"". ומסיימת המכילתא: "מי גרם להם לישראל להנצל - מימינם ומשמאלם - מימינם, בזכות התורה שעתידין לקבל שנאמר מימינו אש דת למו, ומשמאלם זו תפילה". ועוד גירסא"!: "ומשמאלם זו תפלין". כלומר שתורה ותפלה (או תפלין), שני הקוים, = ימין ושמאל, היו ה"חומה" שהגינה על בני ישראל משני צדיהם והצילה אותם.
ואינו מובן: לשם מה היה צורך ב"חומה", זכות, שתגן על בני ישראל משני צדיהם, מימינם ומשמאלם, מדוע לא הספיקה להם זכות אחת? ובפרט זכות "מימינם" המרמז על "תורה שעתידין לקבל", והרי במתן תורה בחר הקב"ה בישראל מכל העמים (שלכן, כשאומרים בברכות קריאת שמע "ובנו בחרת מכל עם ולשון", יש
הערות
- 7. אפילו את"ל שרק באופן כזה אפשרית בקיעת הים ע"י שנעשית דרך באמצע המים - ראה שער היחוד והאמונה פ"ב. וראה ג"כ מפרשי המשנה אבות שם ובאדר"נ שם - מהו הטעם להודעת הכתוב פעמיים שהמים להם חומה גו'.
- 7. שמות יד, כב. שם כט.
- 8. שמות יד, כט. 9 ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב.
- 0. יל"ש רמז רלח.
מצוטט ב־7 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ג ע' 966
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ג ע' 966
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ג ע' 966
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ג ע' 966
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ג ע' 966
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ג ע' 966
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ג ע' 966
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.