934
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בגופם: הטרחה בגוף לבנות המשכן וכו'; בנפשם: ה"נשאו לבו, נדבה רוחו, חכמת לב" שהשתמשו בהם. אבל ככלות הכל אין זה אלא עבודת הנבראים - החידוש והנקודה של פ' פקודי היא ההמשכה מלמעלה, "וכבוד הו" מלא את המשכן".
פקודי
ואף שגם העשיה והעבודה שמדובר בפ' ויקהל המשיכה גילוי אלקות מלמעלה - כי כל עבודה הרי מעוררת המשכה מלמעלה - אבל אותה המשכה של פ' ויקהל אין לה יחס כלל לגבי גילוי האלקות של "וכבוד הו" מלא את המשכן" שנמשך על ידי העבודה של שמן המשחה ועבודת הקרבנות שבפ' פקודי.
כי גם באותם אופנים ש"הזמנה מילתא היא" (שההכנה עצמה דבר הוא), הרי ידוע5, שהמשכת האלקות על ידי שקובעים ומכינים דבר גשמי לשם מצוה אינה בערך להמשכה שבאה על ידי קיום המצוה בפועל; וביחוד בענין בניית והכנת המשכן וכליו שבפ' ויקהל, שאינם מתקדשים
הערות
- 4. ואף שבפ' פקודי מסופר הענין דעשיית בגדי כהונה, - זהו המשך וסיום הענין דבפ' ויקהל ולא החידוש דבפ' פקודי. עוד יש לומר, לפי שבגדי כהונה אין מצוה בעשייתן (לדעת הרמב"ם בספהמ"צ מצוה לג), וי"א (בה"ג. עיין בהשגות הרמב"ן שם) דגם לא בלבישתן, ואינם אלא הכשר מצוה לעבודת הכהנים, שעבודתם פסולה כשהם מחוסרי בגדים. ומאחר שלבגדי כהונה אין מציאות של מצות התורה, עד שילבשו אותם הכהנים (בשעת העבודה), לכן הסיפור אודותם בתורה הוא בפ' פקודי, שנקודתה היא ההמשכה מלמעלה שמצד עבודת הכהנים כו', כי אז נעשית מציאותם. משא"כ משכן וכליו (מנורה שולחן ומזבת) שיש מצוה בעשייתן (ספהמ"צ מצוה כ'), הרי יש להם מציאות תורנית משעת עשייתן, ולכן מסופר עשייתן בפ' ויקהל. (וגם בלא"ה מוכרח לומר כן, כדי שלא יוקשה סדר הכתובים, שהפסיק במ"ש אלה פקודי גו' בין סיפור עשיית המשכן וכליו לסיפור עשיית בגדי כהונה).
- 2. ובזה יתורץ גם מה שבעשיית המשכן וכליו בפ' ויקהל, לא נאמר "כאשר צוה ה' את משה" (כמו בבגדי כהונה, שבעשיית כל בגד ובגד נאמר כאשר צוה גו'), ורק בסיום כל הענין, בפרשת פקודי, כתיב את כל אשר צוה ה' את משה.
- 3. (ומה שתירץ הרמב"ן (שמות לח, כב) לפי שבצלאל שינה הסדר בהם ממה שאמר לו משה, לא זכיתי להבין, שהרי א) השינו של בצלאל ה" מאמירת משה אליו, אבל לא מציווי הקב"ה למשה, וכמרז"ל שמשה הודה לו ואמר בצל אל היית כו' (ברכות נה, א). וא"כ הרי גם במשכן וכליו הי' אפשר לכתוב "כאשר צוה ה' את משה"? (ועיין בפירש"י שם: אשר צוה אותו משה אין כתיב כאן אלא כל אשר צוה ה' את משה). ב) השינוי לא הי'
- 4. שיחות 191
- 5. בעשיית כל פרט בפני עצמו, כי אם, בסדר כללות המשכן וכליו, וא"כ הרי אדרבה, הוצרך להשמיט "כאשר צוה גו'" בסיום כללות העשי', ולא בעשיית כל פרט? ולכאורה הי' אפשר לתרץ, שלכך לא נאמר בכל פרט כאשר צוה גו', כי אין חידוש בזה, דפשיטא שלא שינה, ורק בסיום כללות הענין, ששינה מהסדר שאמר לו משה, משמיענו שגם זה הי' כאשר צוה ה' את משה, כנ"ל, אבל אי"ז תירוץ מספיק, שהרי גם בבגדי כהונה אין חידוש ומ"מ נאמר בעשיית כל בגד כאשר צוה גו'?).
- 6. ועפ"י הנ"ל יש לומר, לפי שהמשכן וכליו שבפ' ויקהל, אף שהם מציאות של תורה, מ"מ אין בהם הצוותא וההתקשרות (כאשר צוה) בהקב"ה, עד שיומשחו בשמן המשחה, הנקודה דפ' פקודי. ולכן בכל הענינים דבפ' זו - יש לומר כאשר ציווה גו'.
- 65. ראה מלא הרועים ערך הזמנה. אנציקלופדיא תלמודית ערך זה.
- 6. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.