928
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי
חטא עבודה זרה . בדוגמת ברית בין הבתרים שכרת הקב"ה עם אברהם אבנו.
ולכאורה, הרי ביתור דבר לשנים, הוא ענין של פירוד, היפך ענין האחדות שהוא המכוון של כריתת ברית? אלא שפירוש הדבר הוא, שאדרבה, דוקא בזה ניכרת אמיתת האחדות: כשם שהבתרים (החלקים המבותרים של הדבר שעל ידו כורתים ברית), כל אחד מהם אינו כי אם חצי דבר, כך גם כורתי הברית, העוברים בין הבתרים, נשלם כל אחד מהם על ידי השני דוקא.
וזהו הביאור בזה שאמר הקב"ה למשה רבינו, בקשר לכפרת חטא העגל, "הנה אנכי כורת ברית" - מלמעלה בא לידי גילוי היחוד האמיתי של ישראל עם הקב"ה, התקשרות עצם הנשמה בעצמותו ית', ששום דבר אינו יכול לפגום בה, אפילו לא חטא עבודה זרה, כמו שאומר הקב"ה%: "בין כך ובין כך בני הם ולהחליפם באומה אחרת (ח"ו) אי אפשר".
ח. כשם שענין של כריתת ברית בין ישראל להקב"ה החל מאברהם אבינו (אלא שעם משה רבינו היה זה באופן נעלה יותר)<, כך גם ענין מחצית השקל החל מהאבות. וזה מרומז ב"בקע" שאליעזר נתן לרבקה,
הערות
- 3. ראה סנה' מג, ב ואילך.
- 4. וזהו ג"כ מה שמחצית השקל ביטל את גזירת המן (מגילה טז, ובתוספות שם); סיבת הגזירה הי' לפי שהשתחוו לצלם (שם יב, א), ומחצית השקל, עוררה את התקשרות עצמות ישראל והקב"ה, בין מצד ישראל שעמדו במס"נ במשך כל השנה, ובין מצד למעלה, בחירה עצמית בישראל דבין כך ובין כך בני הם כו'. - ועפ"י הנ"ל יובן מה שבאחד באדר משמיעים על השקלים, כי מחצה"ש שייכת לחודש אדר (עצמו, ולא רק לפי שהוא קודם לחודש ניסן), כי הנקודה העיקרית של חודש אדר הוא פורים, שעיקר ענינו הוא גילוי יחוד עצמי דהקב"ה וכנס"י (שלכן שמו של החג, שהשם מורה על מהות הדבר הנקרא בשם, פורים - ראה לעיל ע' 177 הערה 21) והו"ע אחד עם מחצה"ש.
- 5. ירמי' לד, יח. וראה לקו"ת נצבים מד, ב. ד"ה הנה אנכי כורת ברית תרנ"ד. ד"ה כי חלק הוי' עמו תש"ב סעיף יג).
- 6. קדושין לו, א (שו"ת הרשב"א סקצ"ד). רות רבה פתיחתא ג. פסחים פז, א ושם.
- 7. כי כר"ב דאברהם הוא על קיום התומ"צ, וכר"ב דמשה הוא על התשובה, כמבואר בד"ה הנה אנכי כורת ברית תרנ"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.