924
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי
ב. על פי זה יובן פירושו של אורהחיים הקדוש על הפסוק "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" שהפסוק מדבר בהסתלקות צדיקים ראשי בני ישראל: "כי תשא את ראש בני ישראל" - אם יסתלק צדיק בטרם עתו, הרי זה "לפקודיהם" (מלשון חסרון, כמו שנאמר? "ולא נפקד ממנו איש") - משום החסרון, חטאם של בני ישראל.
כל הפירושים על פסוק אחד יש שייכות ביניהם"'. מהן הקשר בין פירושו של אור-החיים עם הפירוש הפשוט של הפסוק?
אלא כאן שלפי פירושו הפשוט מדבר הפסוק בחטא עבודה זרה, שהוא חטא ופגם כללי, לכן יש לו שייכות לפירוש אור החיים, שכן חטא כללי פוגם בכללות הנשמה ובנשמה הכללית. כפי שאמנם היה בחטא העגל, שגרם ירידה במשה רבינו, ראש ישראל (אף שהוא עצמו לא היה לו כל קשר לחטא, כי הרי היה בעת מעשה למעלה), כמרז"ל "לך רד מגדולתך"\'.
ומאחר שחטא העגל גרם לעניץן המיתה - שעל ידי נתינת הלוחות היה
"חירות ממלאך המות":', וחטא העגל עורר שוב את חטא עץ הדעת שהביא מיתה לעולם - לכן משתקף הדבר גם, באותה צורה, גם בנשמה כללית, שזהו ענין הסתלקות הצדיקים.
ג. אלא שצריך להבין: כיון שכאמור, לא הוקשה למשה רבינו מהו מחצית השקל, אלא שלא הבין כיצד מסוגל מחצית השקל להיות "כפר נפשו" - במה איפוא נתיישבה דעתו כשהראה לו הקב"ה "מטבע של אש"ל
ויובן על פי משל (יש אומרים שמקורו מהבעל שם טוב): אחד למד את מלאכת צורפות הכסף והזהב, וזה שלימדו את המלאכה, הראה לו כיצד לעשותה לכל פרטיה, אלא שאת הפרט שצריך לשים אש תחת הזהב והכסף לא אמר לו מרוב פשיטות הדבר. כשהתלמיד עשה לאחר מכן כפי כל פרטי המלאכה שהורוהו, דילג על פרט זה; הוא לא הניח אש מלמטה, ומובן שמכל עבודתו לא יצא דבר והזהב והכסף נשארו גולמיים כמקודם.
וזו היתה גם תשובת הקב"ה למשה רבינו על ידי שהראה לו "מטבע של אש": נתינת המטבע כשלעצמה, אמנם
הערות
- 9. במדבר לא, מט.
- 0. ראה לעיל ע' 35.
- 1. ברכות לב, א. הובא ברש"י שמות לב, ז.
- 2. ת"ז תנ"ו (צא, א).
- 3. ראה עד"ז גם בספר לקוטי שיחות ח"א פ' תשא (ופ' תרומה) ובהמצויין שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.