922
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1%8 לקוטי
בבני ישראל גם באותם דברים שבהם דומים בחיצוניותם לאינם"יהודים, - נבעה הגזירה לכלות ר"ל אף את עניני היהדות שגם בחיצוניותם הם שונים מאינם יהודים, עד שבאה הגזירה - היל"ת - "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים".
כי, כאמור לעיל: עצם המהות של יהודי הוא קדושה, ולכן כשרוצים להפרישו מקדושה (גם כאשר מסכימים שבזמנים מסויימים, יהיו אצלו ענינים מסויימים בקדושה), נוטלים ממנו את כל מהותו.
לפיכך, כאשר נגאלו מהמן וגזירותיו, תקנו את יום טוב< פורים,
פורים
יום שבו עורכים סעודה גשמית, באכילה ושתיה, עד כדי "לבסומי כו' עד דלא ידע", ובה בשעה, ה"לא ידע" מונח אצל היהודי, ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי", עניני הרע (המן) הם אצלו "ארור", מופרכים, ועניני הטוב (מרדכי) הם אצלו בבחינת "ברוך". כי מאחר שהקשר עם הקב"ה הוא אינו דבר הנוסף בו, אלא זה כל מהותו, לכן מרגיש - לא רק מצד ידיעה בשכל אלא גם בשעת ה"לא ידע" - מצד מהותו, ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי".
(משיחת פורים תשי"ט)
2-ל 5)
הערות
- 2. דגם (חנוכה ו)פורים מיקרי יו"ט - אף דאיסור מלאכה דיו"ט לא קיבלו עלייהו (מגילה ה,
- 2. בו. - ראה ג"כ לקו"ת דברים (נח, א). להעיר ממרז"ל כל המועדים יהיו בטלין וימי הפורים לא כו' (מדרש משלי פ"ט). ואפילו טו באב נק' יו"ט (סוף תענית).
- 3. ולהיות שבמצוה זו מתבטא ענין הפורים, לכן י"ל דחיובה הוא במשך כל היום. ראה לעיל ע' 170 הערה 14.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.