919
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
גישת הפרושים היא, שכשם שהקב"ה מסר למשה רבינו תורה שבכתב, כך בה בשעה?' נתן לו גם את התורה שבעל פה; ההבדל הוא רק, שאת זו נתן בכתב ואת זו נתן בעל פה; תורה שבכתב אינה מלובשת בשכל ותורה שבעל פה מלובשת בשכל, ואולם אין זאת אלא שהתורה שבעל פה באה בלבוש של שכל, אבל היא אותה תורה, הבאה מאת הקב"ה, הנעלה מן השכל, והגישה גם אליה צריכה להיות - אמונה.
ודוקא תורה שבעל פה (אורה, לשון נקבה), היא ה"אות" המבדילה את ישראל מאומות העולם'': אף בתורה שבעל פה, המלובשת בשכל, מורגשת קדושה ע"י בני ישראל; גם בה העיקר הוא אצלם - אמונה שלמעלה מהשכל.
ד. כך גם בענין האות השני, "שמחה זה יום טוב". כאמור לעיל, יש גם לגויים חגים משלהם, ואף על פי כן הם שונים לגמרי בישראל; אצל ישראל יום טוב הוא קדושה.
כשבאה "שמחה זה יום-טוב" מתאספים ומשמחים עצמם, אוכלים בשר ושותים יין וכיו"ב, דברים שאינם רוחניים. אלא שכאן בולט ההבדל בין
פורים שיחות 155
יהודי לאינודיהודי, להבדיל: אצל אינם"יהודים מביא הדבר להוללות וכו'. אבל אצל יהודים היום"טוב שונה לגמריי'. גם הם משמחים את עצמם ושותים וכו', אך אין זה מביא להוללות ח"ו, אלא אדרבה, זה מביא ליראת שמים יתרה; ואפילו בשמחת פורים, כשיש מצוה לשתות "עד דלא ידע"5, השמחה מוסיפה יראת שמים וקדושה, וגם כאשר היהודי מצוי במצב של "עד דלא ידע" מבחין הוא גם אז (אף שלא על ידי השכל), ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" (כפי שיבואר לקמ).
ה. הוא הדבר גם בנוגע ל"ששון זו מילה". גם גויים מסויימים מלים את עצמם, אבל אצל יהודים המילה היא באופן אחר לגמרי.
את ההוכחה לכך ש"ששון זו מילה", מביאה הגמרא מהפסוק "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב", שאמר דוד המלך על מצות מילה. רואים מכך שני דברים: א) שבמילה ישנה שמחה מיוחדת, "ששון" ("ששון" מבטא שמחה יתרה מאשר "שמחה"',
הערות
- 2. כל המצות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן ניתנו (הקדמת הרמב"ם ליד החזקה).
- 3. ראה שמו"ר ר"פ מז: זו המשנה והתלמוד שהם מבדילים בין ישראל לבין העובדי כוכבים.
- 4. עד"ז ראה שבלי הלקט ערוגה שני' הל' קכ"ו בשם רש"י. ספר המנהיג הלכות שבת ס, בשם מדרש תהלים. ועוד. הובא בשו"ע אדמוה"ז סי' רצב, ס"ג.
- 5. מגילה ז, ב. שו"ע או"ח סי' תרצ"ה, ס"ב.
- 6. ולכן בשמחת ביה"ש - שמחה גדולה ביותר - נאמר ושאבתם מים בששון. ועיין סוכה מח, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.