917

הדברים הללו, שכאמור יש להם דמיון גם בקרב אומות העולם?

ב. הביאור בזה הוא: מתי יש צורך באות שיבדיל דבר אחד מזולתו, דוקא כשיש משותף ביניהם; שאז צריכים סימן להבדיל ביניהם. שכן בדברים שאינם דומים כלל זה לזה הרי אין צריך לאות כלל.

כלומר: אותות ההבדלה "בין ישראל לעמים", לא בא על מנת להבדיל בין הנשמה של הההודי לבין נשמות שאר העמים. שכן מבחינת הנשמה אין מלכתחילה שום דמיון בין יהודי לגוי, להבדיל (כמבואר בתניא בתחילתו). ענינה של האותות הוא כדי להבליט את שוני הגוף היהודי מגופות אומות העולם; מבחינה חיצונית, הרי גופו של יהודי דומה לגוף של אינו יהודי, שכן גם גוף היהודי הוא גשמי, ובשטחיות אין נראה כל הבדל בין גוף יהודי לשאינו יהודי. ולשם כך באים האותות, כדי להורות, שגם הגוף הגשמי של היהודי, הוא שונה לחלוטין מכל שאר הגופים - הגוף היהודי הוא - קדוש*.

וכיון שהאותות באים לציין את קדושת הגוף היהודי, לכן גם הם

פורים שיחות -

כאלו, שבאופן חיצוני מצויים הם גם באומות העולם, ואף על פי כן, אצל בני ישראל הם שונים לגמרי. הדבר גם מלמד, שהפעולות הגשמיות הקשורות עם הגוף היהודי, אף אם אותן פעולות נעשות גם על ידי אומות העולם (יהודי אוכל ולהבדיל גוי אוכל, יהודי ישן ולהבדיל גם גוי ישן, יהודי נושא ונותן ולהבדיל גוי נושא ונותן וכיו"ב), הרי אצל יהודי זה שונה בתכלית, לגביו אף גם הדברים הגשמיים קדושים הם, בכל דרכיך דעהו".

כי, אין זה שאדם מישראל יש בו קדושה, כדבר נוסף על מהותו. כי אם עצם מהותו של יהודי הוא קדושה. ולפיכך צריך שיהיו כל עניניו (גם אלו הדומים לאלו הנמצאים באומות העולם) קדושים.

ג. על דרשת הגמרא "אורה זו תורה", שואלים: תורה הרי נקראת בכל מקום בשם "אור", לשון זכר, מדוע איפוא נאמר כאן "אורה" לשון נקבה?

וכותב אדמו"ר הזקן*, שבתורה כאן הכוונה לתורה שבעל פה, שהיא