905
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי
ממקום אחד לשני, כמ"ש "ואהי' מתהלך באוהל"''; הוא היה גם עשוי בעיקר מצומח והחי (האדנים היו רק היסוד) - לא מהדומם שהוא "למטה ביותר" - ולכן לא היתה בו כל כך התגלות ה"גבוה ביותר". ורק בבית המקדש, שהיה מוגבל במקום מסויים; והיה בנוי בעיקר מהדומם, "למטה ביותר", בא לידי ביטוי אמיתית הבלי גבול של עצמות, שאינו מוגבל בשום הגבלות, עד שיכול להתקשר עם מקום מוגבל ממש, ודוקא "בתחתונים"**; מקום מוגבל מן הסוג הגשמי הנחות ביותר - דומם, נעשה "דירה לו ית'", לעצמותו. ולכן היה המשכן נחשב כדירת עראי של הקדוש ברוך הוא ואילו בית המקדש שימש דירת קבע"*.
ה. על פי זה יובן גם, דיוק רז"לּ בלשון הכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (לשון רבים), בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד". הקב"ה מבטיח: "ושכנתי בתוכם", שישכון לא רק במשכן ומקדש (כי אז היה צריך לכתוב "בתוכו"), אלא גם בקרב כל יהודי. על
תרומה
ידי כך שהאדם עושה מחפציו הגשמיים מקדש להקב"ה - לומד תורה ומקיים מצוות, ומביא קדושה גם בעניני החולין ובדברי הרשות - שוכן הקב"ה בתוכו.
יתרה מזו: ה"ושכנתי בתוכם", השראת השכינה בכל אדם מישראל היא במידה מסויימת באופן מעמיק יותר מאשר ה"ושכנתי" שהיה במשכן ומקדש. שכן מובן שככל שיהיה ה"תחתון" של הדומם והמקום המוגבל של המשכן ומקדש נחות ביותר, אינו מגיע לנחיתותו של הדומם והמקום שבכללות העולם. ובשעה שאדם מביא קדושה גם אל הדומם והמקום שבכללות העולם, הרי הוא משלים בזה את אמיתית הכוונה של "דירה בתחתונים"; מהתחתון שאין תחתון למטה ממנו*, הוא עושה דירה לעצמותו ית' ממש, שלכן דוקא עבודה זו** מביאה את המקדש השלישי שהוא - בלי גבול (אפילו בערך של בית המקדש ראשון ושני)*%*.
ו. ה'ועשו לי מקדש" של עתה, שהוא כנ"ל - להביא את הקדושה בדברי החולין של כל אדם - צריך להיות באותו אופן של ה"ועשו לי
הערות
- 1. שמואל ב ז, ו.
- 2. תנחומא נשא טז. במדב"ר פי"ג, ו. וראה תניא פל"ו "שאין תחתון למטה ממנו".
- 3. כן הובא בלקו"ת ר"פ נשא ועוד בכ"מ. ולע"ע לא מצאתיו אלא בראשית חכמה (שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו) ובשל"ה ש' האותיות אות ל. מסכת תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א - שכה, ב. שכו, ב. - ועוד.
- 4. תניא פל"ו.
- 5. ראה תניא רפל"ז "תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".
- 6. עליו נאמר: ורחבה ונסבה למעלה למעלה (יחזקאל מא, ז). וראה זח"ב רלד, א. רמב"ן לתולדות כו, כ.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ג ע' 905
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.