904
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להיות מדוייקת, כמפורט בדיני התורה - ויחד עם זאת היה נראה במשכן ובמקדש בגלוי בעיני בשר כיצד במידות גופא בא לידי ביטוי ה"למעלה ממדידה וגבול", החיבור של גבול ובלי גבול ביחד, כפי שהמשנה מספרת על ה"עשרה ניסים"? שהו בבית המקדש. ובפרט בקדשידקדשים (עיקר בית המקדש)'? בו היה "מקום הארון אינו מן המדה"< (היינו שאף שלארון היתה מדה של "אמתים וחצי וגו'"*:, לא היה תופס הארון מקום במדידת עשרים האמות של קדשי קדשים), שם התבטא בגילוי כח עצמותו. ית', שדוקא הוא יכול לחבר את שתי ההפכים של מקום ובלי מקום.
לכן נקשרו גם הקרבנות והתפלה במקום המקדש. כי עבודת הקרבנות והתפלה " היא להגיע לדרגת האלקות
תרומה שיחות 19
הנעלית מכל תואר, שאין לתארה גם בתואר של "בלי גבול", כאמור לעיל. לכן גם עבודתם צריכה להיות קשורה עם הגבלה של "למטה ביותר": אילו לא היו התפלה והקרבנות מוגבלים במקום גשמי, אי אפשר היה להגיע אלא לדרגת האלקות שלמעלה ממקום, בלי גבול; אבל לא זהו עצמותו ית'. במה מתבטא עצמות? בהתחברות של למעלה ממקום עם מקום*.
(ואכן באותם זמנים שהיו מקריבים קרבנות על הבמות, לא היה להם מקום מסויים - לא היתה לקרבנות אותה מעלה של הקרבנות שהקריבו במשכן ובמקדש, ולכן נוספו בקרבנות המשכן והמקדש הלכות רבות (הגבלות), יתר על כן - במשכן ומקדש היו מקריבים קרבנות כאלו שלא היו יכולים להקריבם על הבמות כלל)3.
ד. על פי זה גם יובן שמתוך משכן ומקדש עצמם - בית המקדש היה במדריגה נעלית יותר מהמשכן"9; המשכן לא היה מוגדר וקבוע תמיד במקום אחד בעולם, כי אם היה מובל
הערות
- 3. אבות פ"ה, מ"ה.
- 4. טושו"ע או"ח רסצ"ד.
- 5. יומא כא, א וש"נ.
- 6. שמות כה, י. ראה לעיל ע' 145.
- 7. כי רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס (ראה זח"ב רלט, א. זח"ג כו, ב), וכן תפלה ענינה - יהי רצון, המשכת רצון חדש מבעל הרצון. אלא שתפלה, להיותה עבודה רוחנית (אינה למטה ביותר - בערך הקרבן גשמי), ובמילא אינה מגעת במקום נעלה כ"כ כקרבנות, אפשרית בכל מקום ורק שצריכה להיות מכוונת לצד המקדש, וגם התפלה עצמה אף שצריכה להיות בביהכ"נ מקדש מעט, אי"ז לעיכובא בדיעבד, משא"כ קרבנות שהם בגשמיות מוכרחים להיות (בשעת איסור הבמות) במקום המשכן ומקדש דוקא. עיין לקו"ת ר"פ פנחס.
- 8. שמטעם זה, הי' הקמת המשכן ביום השמיני דוקא למילואים, וכן גם הענין ותצא אש גו' ותאכל, כי חיבור גבול ובל"ג הוא בכחו של בחי' שמיני דוקא (ראה לעיל ע' 66 וע' 88).
- 9. זבחים פי"ד. מגילה ט, ב. הובא ברש"י דברים יב, ח.
- 0. ראה זבחים שם דביהמק"ד דוקא הוא "מנוחה". נת' בתו"א ר"פ ויגש. לקו"ת ברכה ד"ה מזמור שיר סעיף ג. וש"נ.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ג ע' 904
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל לקו"ש ח"ג ע' 904
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל לקו"ש ח"ג ע' 904
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.