902
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
תרומה
א. בפרשת תרומה מספרת התורה על ציווי הקב"ה: לקחת "זהב וכסף גו'", (ט"ו) דברים גשמיים, ולעשות מהם מקדש להקב"ה, "ועשו לי מקדש", והקב"ה מבטיח: "ושכנתי בתוכם", שישכון בתוך המקדש שיבנה מאותם דברים.
אף שאין הגבלה של מקום לגבי אלקות, מבטיח הקב"ה, שהוא ישכון במקום המקדש, שחייב להצטמצם בשטח של מקום מוגבל ביותר: ולא רק בית המקדש שנבנה מאוחר יותר שהיה קבוע תמיד במקום אחד - בירושלים, ומאז הוא כך לעולם, אלא גם במשכן - שנדד עם בני ישראל לכל מקום שהלכו, ומשנה מקומו בעולם - היתה השראת השכינה תמיד רק במקום אחד, באותו מקום שהוקם המשכן.
לכאורה אינו מובן: הקב"ה כאמור הרי, כנ"ל, אינו מוגבל ח"ו במקום, "את השמים ואת הארץ אני מלא":, אם כן, מדוע איפוא, ציוה הקב"ה לעשות מקום מיוחד להשראת השכינה?
הן אמת, שאף ש"את השמים ואת הארץ אני מלא", יכול הוא להיות באופן של העלם, שבעולם לא יורגש אלקות; ובכדי שיהיה גילוי השכינה יש צורך בעבודה - אבל זה הרי אינו קשור למקום מסויים: בכל מקום שיהודי עובד בו את הקב"ה, הוא ממשיך אלקות+, ולפי זה הרי היו לכאורה יכולות אותן העבודות שבמשכן ומקדש ליעשות גם במקומות אחרים, ועל ידי זה להמשיך "בכל המקום" את ה"ושכנתי" ולא רק במקום אחד. מדוע איפוא, ה צריכים העבודות להעשות דוקא במשכן ומקדש?
ב. אחת העבודות*, העיקריות במשכן ומקדש היתה עבודת הקרבנות. עבודת הקרבנות נחלקת לשני חלקים (אפילו בביהמ"ק) וסוגים כלליים: עבודת הקרבנות בגשמיות, שהיו מקריבים בהמה על המזבח, ועבודת הקרבנות ברוחניות", (שבזמן הזה זו תפילה ש"כנגד תמידין
הערות
- 1. שהש"ר ד, יג. זח"ב קמח, א. תנחומא תרומה ה. הובא ברש"י ר"פ תרומה ועוד.
- 2. בחיי וכלי יקר שמות כה, ג. וראה זח"ב קלה, א 3 ירמ" כג, כד.
- 4. בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא גו' (שמות כ, כא. אבות פ"ג, מ"ו. וראה ירוש' ברכות פ"ד, ה"ד).
- 6. ראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת רפ"ב. ד"ה טעמה כי טוב תש"ט פ"ב.
- 6. ראה לקו"ת ר"פ אחרי. שם פנחס עז, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.