900

14 לקוטי

ראשית, אם קיום המצוות יהיה מבוסס על שכל של נפש הבהמית, הרי בסופו של דבר עלול להשתלשל מכך, כדברי רז"ל':: "היום אומר לו עשה כך ולמחר א"ל וכו' עד שאומר לו עבוד ע"ז" - וכפי שמפרש זאת כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבתחילה אין ליצה"ר את ההעזה לפתות את האדם לעבירה ח"ו. לכן הוא מתחיל בראשונה בנוגע למצוה. כשאדם רוצה לעשות מצוה אומר לו היצה"ר "עשה כך", קיים את המצוה, אבל כיון שהיצה"ר הוא ש"אומר לו עשה כך", היינו שהאדם יקיים את המצוה משום ששכלו של נפש הבהמית מבין כך, ולא משום שכך צוה הקב"ה בתורה, אזי הוא מנתק אותו ח"ו מהקב"ה ואז עלול הוא לדרדר אותו יותר ויותר. "ולמחר אומר לו וכו'", עד שהוא עלול להביאו לעבודה זרה ר"ל.

טעם נוסף לכך שקיום המצוות אסור שיהיה מצד שכל האנושי, שכן אף אם יקיים את המצוות בפועל, הרי יחסר אצלו בקיומן ענין עקרי, שהוא ההרגש שהוא נובע וקשור (מצוה - צוותא וחיבור) עם אנכי ה' אלקיך, שזה ענין של תורה.

ה. כאמור לעיל*' שבכך שעשרת הדברות מאחדות בתוכם שני הקצוות

משפטים

ישנה הוראה כפולה: ראשית, ש"העליונים ירדו לתחתונים": הדברות של "אנכי" ו"לא יהיה לך" צריכות להיות חדורות גם בציווים של "לא תרצח" ו"לא תגנוב", שגם הקיום שלהם יהיה משום שנצטוו מה"אנכי", ו"התחתונים יעלו לעליונים": גם אותם העומדים לכשעצמם בדרגה נמוכה מסוג החי (ואינם למדים "גזל מנמלה" וכו"), עד שהקב"ה בעצמו, ה"אנכי מי שאנכי", צריך לצוות עליהם "לא תרצח" ו"לא תגנוב" - גם מהם נדרש ש"יעלו לעליונים", שתהיה להם האמונה והתבוננות וידיעה באלקות עד ב"אנכי מי שאנכי",

שתי הוראות אלו חוזרות ונשנות בתחילת פרשת משפטים - "ואלה מוסיף על הראשונים". הוראה אחת היא, שאפילו קיום המשפטים חייב להיות "לפניהם", מצד פנימיות הנשמה, שזהו "העליונים ירדו לתחתונים"!?.

יחד עם זה אומרים "והתחתונים יעלו לעליונים", שגם התחתונים בידיעת התורה, התלמידים הקטנים, שאינם יכולים להסתדר בעצמם יש