895
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
משפטיס
א. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ומדייקים רז"ל בתיבת "לפניהם" ולמדים ממנה כמה דברים:
א) על המשפטים להיות "לפניהם" ולא לפני עובדי כוכבים"': כל סכסוך בין יהודים צריך לבוא "לפניהם" לפני דייני ישראל, הפוסקים על פי דיני התורה, ולא לפני שופטים שאינם יהודים, אפילו במקרים ש"דיניהם כדיני ישראל", שחוקיהם דומים לדיני התורה.
ב) "לפניהם" - שהלימוד עם תלמיד יהיה באופן של "להראות? לו פנים": לבאר את ההלכה הנלמדת בטעמה, עד שהיא תקלט אצל התלמיד, ולא לומר לו: כך הוא הדין והטעם, עליך לחפש ולהבין בעצמך.
ג) אדמו"ר הזקן מפרש': "אשר תשים לפניהם" "לפנימיותם", שתומשך בחינת ה"דעת" של אלקות בפנימיותם של ישראל, ב"סתים" (בדרגות הנעלמות והחבויות) שבנשמה. כבכל הענינים שבתורת החסידות, מרומז גם זה בנגלה של תורה: בירושלמי אמרו* על "אשר
תשים לפניהם" ש"תשים" הוא מלשון "סימה", = אוצר סמוי. הפנימיות ו"סתים" של תורה, וסתים של תורה הרי מעורר את הסתים והפנימיות של הנשמה*.
דובר כמה פעמים, שפירושים שונים שניתנו לתיבה בתורה יש להם קשר ביניהם". וצריך להבין מהו הקשר בין שלושת הפירושים שבתיבת "לפניהם"?
גם צריך להבין, מדוע מצוה התורה שיהיה "לפניהם" (לפי כל הפירושים)
דוקא במשפטים, שה"משפטים" צריכים להיות "לפניהם". כידוע? חלוקות מצוות התורה לשלשה סוגים: חוקים, עדות ומשפטים. ההבדל
שביניהם לגבי הבנה והשגה: חוקים הם המצוות שאין להם כל הסבר בשכל, מקיימים אותן רק משום שכך ציוה הקב"ה - "חוקה חקקתי גזירה גזרתי"*; עדות הם המצוות שיש להם מקום בשכל - אמנם לולא היתה התורה מצוה עליהם לא היה השכל מחייב לקיים מצוות כאלו, אבל לאחר
הערות
- 1. גיטין פח, ב. הובא ברש"י משפטים.
- 2. עירובין נד, ב. וראה הלכות ת"ת לאדמוה"ז פ"ד סי"ח.
- 3. תו"א ד"ה ואלה המשפטים.
- 4. ע"ז פ"ב סה"ז. ובפני משה שם.
- 5. ראה זח"ג עג, א. לקו"ת ויקרא ה, ג. ובכ"מ.
- 6. ראה לעיל ע' 35.
- 7. ראה ד"ה אם בחוקותי ה'ת"ש פ"ד. ובכ"מ. וראה מפרשי התורה לואתחנן (ו, כ). מפרשי ההגדה בשאלת בן חכם.
- 8. במדב"ר ר"פ חקת.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א לקו"ש ח"ג ע' 895
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 895
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.