893

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

במתן תורה. תכלית מתן תורה הוא להשתלשל ולהגיע עד לשבעים לשון, ועד ללשון מצרי* ("למצרים ירדתם"), וגם שם להמשיך קדושה.

וכך הוא גם מלמטה למעלה: איך ובמה אפשר להשיג את ה"אנכי"? ב"לשון מצרי". כל עוד שאינו עוסק עם העולם, ואף בענינים של מצרים, לעשות אותם כלים לאלקות - אף שעוסק בתורה ותפילה (לשון קודש) לעצמו, הרי ככל שתגדל העבודה ועד כמה שיוכל להתעלות על ידה - ניתן לו להשיג רק את המדריגות של "שמות" הקב"ה: בעבודה שעל פי שכל - את שם אלוקים ובעבודה שלמעלה מהשכל - את שם הוי' (הי' הוה ויהי' כאחד). אבל בחי' עצמותו ית' לא יוכל להשיג, שכן אפילו המדריגות הגבוהות ביותר אינם כלי לעצמות. "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך"**, העולמות והדרגות הרוחניות הנעלות ביותר אינם כלי אליך, להקב"ה בעצמו, אלא (כסיום הפסוק - בתמיה קיימת) "אף כי הבית הזה" ואיזה בית - "אף כי הבית הזה", בית שנבנה מחפצים גשמיים, בעולם שעליו נאמר אף עשיתיו*. על ידי העבודה בענינים הנחותים ביותר עד

ללשון מצרי, על ידי זה משיגים את ה"אנכי": "אנא נפשי כתבית יהבית"*, הקב"ה כתב ומסר את עצמו (עצמיותו) בלשון מצרי. ומשום כך הרי לאחר הטענה של "למצרים ירדתם" ניתנה התורה לישראל דוקא.

ח. ההוראה מכך ברורה: אין להסתפק עם הענינים העצמיים של קדושה בלבד, כי אם יש לעסוק גם עם העולם, ועבודה זו צריכה להיות בשני אופנים: א) לא להסתגר בד' אמותיו שלו, אלא לעשות גם את העולם כלי לאלקות. ב) גם בנוגע לעבודה עם עצמו, אין להסתפק בהתמסרות רק ללימוד התורה, תפלה וקיום המצוות, אלא חייב להיות גם "בכל דרכיך דעהו"": לא די בקיום מצוות דאורייתא, דרבנן, חומרות והידורים של ראשונים, אחרונים ואחרוני אחרונים (שהם עצמם תורה, שהיא ארוכה מארץ גו'); כי אם חייב להיות שב"דרכיך", דרכים שלך, ענעי הרשות של העולם (שהוא מוגבל - מצרים), שגם בהן יהיה "דעהו" - ידיעה (דעת - התקשרות)** באלקות.

ואל יהא דבר זה קל בעיניך, כי ב"בכל דרכיך דעהו" תלויה כל התורה - "פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין

הערות

  1. 3. שבת פח, סע"ב.
  2. 4. מ"א ח, כז. 5 ראה לקו"ת ר"פ בלק.
  3. 3. יתרו שיחות 17
  4. 6. שבת קה, א.
  5. 7. משלי ג, ו. טושו"ע או"ח סרל"א.
  6. 8. תניא פ"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.