890

14 לקוטי

שלש תיבות אלו מציינות שלש מדריגות כלליות בגילוי אלקות:

"אלקים" מסמל את האלקות כפי שהיא מתלבשת בבריאה - בכל נברא מתלבש כח אלוקי המתגלה לפי מצבו של הנברא'. לכן "אלקים" הוא לשון רבים (כמ"ש "אלקים קדושים")*', כי בחינת האלקות המתלבשת בבריאה יש בה אופני גילוי שונים, בכל נברא כוח מיוחד המותאם לו, ולכן גם "אלקים בגימטריא הטבע5", כי בחינה זו באלקות מתלבשת בתוך הבריאה שהוגבלה בחוקי טבע על ידי הקב"ה.

זהו גם פירוש הלשון "אלקיך" (בכ"ף), אלקים שלך, (ששם זה הוא היחיד משמותיו של הקב"ה המתייחס לנבראים: אלקיך, אלקינו, אלקיכם, וכיו"ב), כי מאחר שהשם מציין את הבחינה באלקות המצמצמת עצמה לפי הנבראים, ויש מקום להשגת בחינה זו בשכל, אפשר לומר "אלקיך" - כלומר: שאתה יכול להשיגו*'.

שם "וי" מורה על בחינה ודרגת גילוי של אלקות הנעלית מן הבריאה והגבלות הטבע שלה. "הוי'" פירושו

הי' הוה ויהי' כאחד?', שלשת הזמנים, עבר הוה ועתיד, שאינם יכולים להיות יחד. כי הו" הוא למעלה מהזמן ומהטבע - ולגביו היה הוה ויהיה הוא כאחד. (שבזה מתבטא הבדל ביץ אמונת ישראל לבין אמונת חסידי אומות העולם. לאומות העולם ידוע רק על שם אלקים, המלובש בטבע: "אלקים יענה את שלום פרעה"*5, פרעה יש לו שייכות רק לשם אלקים, אבל לגבי שם הוי' אמר פרעה?': "מי הוי" אשר אשמע בקולו גו' לא ידעתי את הו" - דרגת האלקות שלמעלה מהטבע אינה מתקבלת עליהם).

"אנכי" הוא עצמותו יתברך, שאותו לא ניתן לציין בשום אות ובשום רמז, וכמאמר?: "אנכי מי שאנכי דלא אתרמיז לא בשום אות וקוץ", כלומר, שהוא נעלה לא רק מגילוי "אלקים בגימטריא הטבע", אלא גם נעלה מגילוי הו" שלמעלה מהטבע; הוא אינו מוגבל בשום הגבלות, לא בהגבלה של טבע ולא בהגבלה של למעלה מהטבע, שלכן הוא יכול לאחד אותם יחדיו (הגילוי של "אנכי" היה בקדשי קדשים - שם היה מצד אחד מקום הארון אינו מן המדה, ובה