884
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו לקוטי
להתקרב יותר בדרך להר סיני. לא להסתגר ולהבדל לגמרי מהעולם; לא לעשות את העבודה ללא חשק וחיות; לא להשליך את עבודתו ושליחותו כדי לנהל מלחמה עם העולם ולא לשבת בחיבוק ידים ולהשאיר הכל בידי הקב"ה (כסברות של ארבע הכתות), אלא - לעסוק בתוך העולם, להאיר ולקרב את עצמו ואת העולם - אל התורה, "ויסעו".
והנהגה זו של "ויסעו" מביאה את קריעת ים סוף - "הפך ים ליבשה", - העולם, נשאר אמנם מציאות, אבל מתגלה בו ה"ים", הכח האלוקי הנעלם שבו, כוח הפועל שבנפעל.
שזה מביא לגילוי של מתן תורה**,
שהוא מעין הגילוי דלעתיד*, שאז תושלם כוונת הבריאה - דירה לו יתברך בתחתונים.
ח. כל עניני העולם תלויים בבני ישראל. על ידי כך שאדם פועל ענין מסויים בו עצמו, נפעל אותו הדבר גם בעולם*. מזה מובן, שהיתרון של "ויסעו" לגבי סברות הארבע כתות, אינו רק מצד העילוי בהעבודה, אלא גם מצד העילוי באדם העובד. דוקא באמצעות עבודת "ויסעו" דוקא - הוא פועל ענין קריעת ים סוף בנפשו, האלוקות שבהעלם בנפשו מתגלית, ובמילא נפעל קריעת ים סוף גם בעולם.
ההבדל בין ההנהגה של הארבע סברות לבין ההנהגה של "ויסעו", הוא
הערות
- 3. כדיוק לשון הכתוב: ים ליבשה, ולא יבשה לים. ולכן הגילוי דקי"ס אינו נמשך ע"י העבודות של ד' הכתות, כי הם היפך הענין דהפך ים ליבשה. "ליפול אל הים", הרי ענינה הבדלה מהעולם. "לשוב למצרים" - קבלת עול לבד, בלא גילוי אור. "לעשות מלחמה כנגדן" - לוחם נגד העלם והסתר העולם (לבטלו ולא לבררו ולזככו). "נצווח כנגדן" (תפלה להקב"ה שהוא ית' יאיר את העולם) - בירור מצד העליון ולא מצד עבודת וזיכוך התחתון. ובמילא התחתונים (מצד ענינם ועבודתם הם) אין נעשים דירה כו'. ורק העבודה של "ויסעו" (להאיר ע"י העבודה את העולם באור התומ"צ), ממשכת הענין דהפך ים ליבשה, גילוי כח הפועל בנפעל.
- 4. ראה לעיל הערה 11. = ולכן יל"פ בדרך אפשר גם בלימוד התורה כל סוגים הנ"ל: לימוד תורה של תינוקות של ב"ר - שאינו מצד הרגש יוקר התורה וגם לא מצד ההרגש דקבלת עול, כי אם, מצד יראת הרצועה, ובמילא, הלימוד שולל ומבטל את כל מציאותו - ליפול אל הים (שלילת מציאת הנופל). כשגדל, לימודו הוא מצד קבלת עול
- 3. - לשוב למצרים. כשגדל יותר, לימודו הוא בכדי לברר את הניצוצות מהקליפות ולהתיש את כח הקליפות (אגה"ק סכ"ו) - לעשות מלחמה כנגדן. כשגדל יותר, לימודו הוא בכדי להתקשר ולהתייחד ע"י התורה עם הקב"ה (תניא פ"ה, פנ"ב"נג) - נצווח כנגדן (ותפלה ענינה התקשרות כנ"ל). = כל ד' אופני לימוד אלו - סיבתם שכל ורצון האדם הלומד. ותכלית הנרצה בלימוד התורה הוא למלאות רצון הבורא - ויסעו (הוראה - מלמעלה, כדלהלן סעיף ח). - ועפי"ז יומתק ביאור השייכות דקי"ס למ"ת, כי ע"י הלימוד בד' אופנים הנ"ל ממשיכים בחי' התורה כמו שהיא בד' עולמות אבי"ע, וע"י הלימוד למלאות רצון הבורא ממשיכים בחי' התורה כמו שהיא מיוחדת בעצמותו, שכח זה ניתן בשעת מ"ת, להמשיך בחי' שמן תורק ולא רק ריחות (שהש"ר פ"א ע"פ לריח שמניך. לקו"ת שם).
- 5. תניא פל"ו.
- 6. ראה לקו"ת במדבר ד"ה והי' מספר בנ"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.