882
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
156 לקוטי
שלו - הרי יתכן מאד שכל ההתלהבות והמרץ במלחמה אינם באים מצד הקדושה, אלא משום שהוא בטבע הגבורות כו'<. ובקו הגבורה, הרי אין גם הענין של והן לא - לא הפסיד*.
האופן הנעלה ביותר מארבע כתות אלו הוא - "נצווח כנגדן", תפלה: הוא מחובר? וקשור עם הקב"ה, ורוצה למלאות את רצונו. לכן אין אצלו מחשבה של "ליפול אל הים", לדאוג לעצמו בלבד תוך התנזרות מהעולם, שכן רצון העליון הרי הוא שהעולם יהיה דירה לו יתברך; לא "לשוב למצרים", מצב רוח של יאוש ר"ל, משום שיש לו בטחון גמור, ללא שום ספקות, שרצון הקב"ה בודאי יתממש; לא "לעשות מלחמה כנגדן" על ידי דרכי מלחמה משלו, משום שהוא מחובר ובטל לגמרי אל הקב"ה, כך שאין מקום שיהיו לו רצונות אישיים משלו. לפיכך עבודתו היא - לא להתערב בסדרי הנהגת העולם כי אם מוסר הכל בידי הקב"ה, אלא שהוא מתפלל ומבקש מהקב"ה, שיעשה כל הדרוש שייעשה בעולם, ומקוה שימלא בקשתו וירומם את העולם.
אמנם תנועה של ביטול היא זו, עד
לביטול במציאות, אבל כיון, שגמר בליבו שהוא, המתפלל, אינו עושה דבר, לא זו הדרך. דרושה "עבודה".
ו. אף שתובעים מהאדם שלא יהיה מציאות לעצמו, שתהיה לו ההכרה שכל מה שעושה אינה בכחו ועוצם ידו כי אם "הוא הנותן לך כח לעשות חיל"<, בכל זאת, נדרשת ממנו עבודה, ועשייה בכוחות שניתנו לו.
יהודי הרי קשור עם הקב"ה, וכשם שהקב"ה הוא נושא הפכים, כך גם דורשים מהיהודי שני הפכים: התבטלות במציאות, היינו ידיעה שהכל נעשה על ידי הקב"ה, ועם זאת, עבודה ויגיעה בכח עצמו דוקא.
כשם שבנוגע לצרכים הגשמיים של האדם, נדרשים שני הפכים: מצד אחד אמונה פשוטה כי הכל בא מהקב"ה, וכיון שהכל בא מאתו ית', שהוא תכלית הטוב, הרי הכל טוב בתכלית - ומה שלעיני בשר נראה שהוא ח"ו היפך הטוב, הרי אדרבה, זה עצמו מורה על מדריגה נעלית יותר (טוב של עלמא דאתכסיא), שאינה יכולה להתגלות למטה<; יחד עם הה, תובעים מהאדם בטחון גמור, ללא כל ספק, שיהיה טוב, בטוב הנראה והנגלה, שפירושו של בטחון הוא לא
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.