866
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי
הבחנה, בין ישראל למצרים. והבחנה זו קשורה עם האות.
ג. אבל עדיין אינו מובן: כיון שהיה מקום לטענת מדת הדין, "מה נשתנו אלו מאלו", כיצד היה יכול ה"אות" להגן על ישראל מהטענה ומתוצאתה - מכת בכורות? והתשובה לכך היא, שמכת בכורות באה ממדריגה כזו באלקות - "הקב"ה בכבודו ובעצמו" - שהיא נעלית לגמרי מהשתלשלות, למעלה ממדת הדין ובמילא אין אז מקום כלל לטענות של מדת הדץ. טענות שכליות יכולות לתפוס מקום במדריגות של סדר השתלשלות שהן מדודות ומוגבלות. אבל למעלה מסדר השתלשלות, כפי שהיה בשעת מכת בכורות, שם אין שייכות כלל טענות שכליות.
וזהו הביאור על כך שמכת בכורות היתה בחצות הלילה דוקא, שכן ברגע של חצות הלילה בדיוק מאיר האור שלמעלה מהשתלשלות, משום כך יכול רגע זה לחבר את שני חצאי הלילה - חסד וגבורה. חציו הראשון של הלילה הוא זמן של מדת הגבורה, ולכן אנו רואים, שמרגע לרגע, מחשיך יותר; ואילו בחציו השני של הלילה מאירה מדת החסד, ולכן מתחיל מאז להאיר יותר ויותר - ורגע זה של חצות מאחד את שני ההפכים של חסד
לפיכך היה צריך משה רביו להזכיר לפרעה את מועד בוא מכת בכורות, "כחצות הלילה", כדי לרמוז לו שיהיה זה גילוי שלמעלה מהשתלשלות. שכן לולא הרמז בדבר האור הנעלה הזה לא היו פרעה וחרטומיו מסוגלים להאמין, שמכה שמטרתה היא לאבד את הקליפה, ובזמן ש"ניתנה רשות למשחית", לא תפגע בבני ישראל, על אף ש"לא
הערות
- 1. שיחות
- 2. וגבורה, כי בו מאיר האור שלמעלה מהשתלשלות. וכידוע, שהמחבר שני ענינים הפכיים חייב הוא עצמו להיות למעלה משתי ההגבלות5.
- 3. כלומר, בעת מכת בכורות האירה אהבתו העצמית של הקב"ה לישראל, אהבה כזו שמעבר מכל הטעמים ומכל החשבונות. ומצד אהבה עצמית זו, הרי אפילו כשהשכל שואל "מה נשתנו אלו מאלו", "הלא אח עשו ליעקב"6 - הם הרי שניהם שוים - אומר הקב"ה: "ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי", הוא אוהב את ישראל - משום שהם בניו, "בנים אתם לה' אלקיכם"? ואהבת האב לבניו היא אהבה עצמית שאינה ניתנת לערעור ואינה יכולה להפגם על ידי טעם וטענה שכלי.
- 5. ראה בכ"ז אוה"ת ד"ה ויחלק עליהם פ"ה ואילך. ובהשמטות שם.
- 6. מלאכי א, ב"ג.
- 7. דברים יד, א.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ג ע' 866
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.