861

116 לקוטי

הארץ" - כימי צאתך מארץ מצרים על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.

יא. ענין הנ"ל קשור גם עם ר"ח שבט. בעשתי עשר חדש באחד לחדש הואיל משה באר את התורה הזאת, ומבארים חז"ל, שביום זה (ראש חדש שבט) תירגם משה רבינו את התורה לכל השבעים לשנות. ולכאורה לשם מה עשה זאת? הרי כל ישראל דיברו אז לשון קודש, והלכו לכבוש את שלושים ואחד המלכים מארץ ישראל, באופן של לא תחיה כל נשמה, ולשם מי היה צורך לתרגם את התורה? ואפילו אם היה בזה צורך, יכול היה לעשות זאת אחר ולא משה רבינו בעצמו, שכל רגע מזמנו מדוד היה, ועוד ביום כראש חדש שהוא נעלה מיום המעשה* עד שיש נהגו לא לעשות ביום זה מלאכה*% ובפרט נשים".

לפני דור הפלגה דיברו כולם בלשון הקודש'. ורק מחטא דור הפלגה נוצר

פירוד והתחלקות, "אשר לא ידע איש שפת רעהו", נוצרו שפות שונות, היפך של אחדות וקדושה, הוי" אחד. ישראל, "גוי אחד", ממשיכים, על ידי תורה אחת, את הוי' אחד גם "בארץ", שגם בארץ הגשמית נעשית אחדות. אבל על ידי זה שדור הפלגה מרד בהוי' אחד, נוצרה התחלקות ופירוד בעולם, וכתוצאה מכך יש שבעים לשון*.

וזוהי הכוונה בתירגום התורה על ידי משה רבינו מלשון קודש לשבעים לשון: הוא המשיך אחדות - לשון קודש, גם במקומות של פירוד - שבעים לשון, שגם שם יורגש הו" אחד, על ידי תורה אחת.

וזה היה מוכרח להעשות על ידי משה דוקא ולא על ידי אחר, משני טעמים:

א) כי זהו החידוש של מתן תורה, שתהיה ההתכללות של עליונים עם תחתונים (שלכן דרש הקב"ה ממשה רבינו שיהיה אצלו גם ענין האבות, התכללות של חכמה ושכל עם מדות). ולכן דוקא משה עצמו, שהוא המדריגה