857
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
112 לקוטי
מענה לשאלתו כדי שיוכל להמשיך בעבודתו - עבודת חכמה דקדושה.
ה. על זה באה התשובה מלמעלה: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני הוי' וגו' ושמי הו" לא נודעתי להם" - לפני מתן תורה היה גילוי שם אלוקים ולא שם הוי", "ושמי הו" לא נודעתי להם" ועתה במתן תורה - שהחל כבר עם בשורת הגאולה - בא הגילוי של שם הוי' "ויאמר אליו אני הוי'".
שם אלוקים מורה על אור מוגבל המתלבש בעולמות, אלוקים בגימט' הטבע<, ומצד שם אלוקים כל דבר מוגבל בענינו שלו שבו הוא נבדל מדבר אחר, שלכן אלוקים הוא לשון רבים, כמו שנאמר* "אלוקים קדושים", כי מצד שם אלוקים ישנו ענין ה"רבים" בגלל השוני שביניהם. אבל שם הוי' מורה על למעלה מהגבלה והתחלקות, הו" - הי" הוה ויהיה כאחד, כי זה הוא אור שהוא למעלה מעולמות. ואור זה נתגלה בעת מתן תורה, שלכן במתן תורה בטלה
הגזירה? שהפרידה בין מעלה ומטה, שענינם בכוחות הנפש הוא שכל ומדות.
וזה אמר הקב"ה למשה רבינו, שעתה, כשנמצאים בעת הגאולה שהיא בזכות ולשם מתן תורה<, הרי אפילו מי שעיקר ענינו הוא חכמה ושכל, צריך שיתכללו בו טבע המדות, ועליו לחדול משאלות.
ובזה יובן לשון הכתוב "וארא וגו' ואל יעקב" ולא שם המעלה "ישראל": הקב"ה דרש ממשה רבנו, מדריגת החכמה, שתהיה אצלו התכללות של טבע המדות, מדריגת המדות, באופן של קבלת עול של יעקב. ולא מדריגת ישראל "לי ראש"<, אלא יעקב - "יו"ד עקב"*, שיהיה אצלו החיבור של עליון ותחתון, רגל ועקב, שגם בשכלו וחכמתו תהיה תנועה של קבלת עול שברגל ועקב.
ו+ עוד יש מעלה עיקרית נוספת בטבע המדות על טבע השכל, והקב"ה דרש ממשה רבינו, שלמרות היותו חכמה ושכל, תהיה בו גם מעלה זו של מדות:
כל כוח מכוחות הנפש המתלבשים
הערות
- 4. וכן שם שדי (שנראה בו להאבות) הוא אור מוגבל, כי ענינו - שאמרתי לעולמי די (ב"ר פמ"ו, ב
- 5. פרדס שער יב, פ"ב. ובשל"ה שער האותיות אות קדושה בהגהה ד"ה והנה מוסיף על הראשונות (פט, א) משמע קצת שכן הוא בזוהר.
- 6. יהושע בד, בט.
- 7. ראה שמו"ר פי"ב, ג. וראה לעיל ע' 11 וע' 28.
- 8. שמו"ר פ"ג, ד (הובא בפרש"י שמות ג, יב).
- 9. לקו"ת שלח מח, ב.
- 0. תו"א ר"פ ויצא ובכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.