856

ועבודת יעקב אבינו היתה, בעיקר, בקו התפארת, רחמים, הכלול מחסד וגבורה, לכן אמר*': "אלקי אבי אלקי אברהם ופחד יצחק היה לי", שמדתו כללה את שתי המדות, של אברהם ושל יצחק. לכן היו כל ענינו בשלימות, "מטתו שלימה"5, כי על ידי עבודה כזו המקיפה שתי מדות מנוגדות, אפשר לעבור את כל הקשיים והנסיונות - גם נסיונות של עשירות והרחבה אצל לבן (חסד), כמו שכתוב>: "ויפרוץ האיש מאד מאד"; גם נסיון של דוחק וצער (גבורה), כשעשו הלך כנגדו "וארבע מאות איש עמו" - ובכל זאת להשאר שלם, כמו שנאמר?: "ויבא יעקב שלם".

ג. אף שהאבות למדו תורה, כפי שאומרים חז"ל*' "שזימן הקב"ה לאברהם אבינו ב' כליותיו כשני חכמים והיו מבינות אותו ויועצות אותו ומלמדות אותו חכמה", גם אמרו חז"ל9': "מימיהן של אבותענו לא פרשה ישיבה מהם וכו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה וכו' יצחק אבינו וכו' יעקב אבינו וכו'". לאידך,

וארא שיחות 11

מצינו גם אצל משה רבנו עבודת המדות - בין בקו החסד, כמו שנאמך? "וירא בסבלותם" ובין בקו הגבורה, כמו שנאמר': "ויאמר לרשע למה תכה רעך", - מכל מקום חלוקים האבות ומשה רבנו בעיקר ענינם: עיקר ענינו של משה רבינו הוא חכמה. הוא היה זה שנתן התורה לישראל ולכן נקראה על שמו: "זכרו תורת משה עבדי"?; ועיקר ענינם של האבות הוא מדות וזהו גם תוארם - "אברהם אוהבי" וכו' - ואת הדרך הזו של עבודת השם במדות הורישו לכל ישראל5.

ד. לפי זה שהאבות היה עיקר ענינם מדות, ומשה רבנו - חכמה, יובן הטעם מדוע משה רבנו, שהיה למעלה ממדרגת האבות שאל "למה הרעות" והאבות לא שאלו שאלות: אמנם היה משה רבנו בדרגה נעלית מהאבות, אבל דוקא משום כך עצמו, שעיקר ענינו היה חכמה ושכל, שאל את השאלה - כי טבע השכל הוא לרצות להבין כל דבר, ודבר שאין לו טעם ושכל, מפריע לו בהמשך עבודתו. זו היתה איפוא שאלת משה - הוא רצה