854
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. בסוף הפרשה הקודמת (פ' שמות) מסופר על שאלת משה רבנו להקב"ה: "למה הרעות לעם הזה וגו'". שאלתו הרועמת של משה היתה: כיצד יתכן שמשליחותו של הקב"ה - על ידי משה, ואודות גאולת מצרים - יצא ענין של "הרעות" - של רע, והרי השליחות היתה בענין גאולת מצרים, גאולה שכולה טוב!; על ידי שליח - משה רבינו, שעליו נאמר: "ותרא אותו כי טוב הוא", כולו טוב, כבר משנולד היה רק טוב?; והמשלח הרי היה הקב"ה, "בכבודו ובעצמו" (כי מאחר שבני ישראל היו שקועים במצרים ב"מ"ט שערי טומאה"י, לא היתה גאולתם יכולה לבוא בסדר השתלשלות, מבחינה כזו של אלקות המלובשת בעולם (שבמילא יש שם מקום לקטרוגים של מדת הדי), והיתה צריכה הגאולה לבוא מהקב"ה בעצמו)י, שהוא הרי ודאי כולו טוב וחסד ("בחי' עתיק", "לית שמאלא בהאי עתיקא")5. משום כך מתעוררת השאלה, כיון שגם השליחות, גם
השליח וכל שכן המשלח עצמו הם כולו טוב - כיצד יתכן שיצא מזה ענין של רע "הרעות"?
ועל כך בא המענה (בתחילת פרשתנו) מהקב"ה: "ויאמר אליו אני הוי", וארא אל אברהם וגו' ושמי הוי' לא נודעתי להם וגם הקמתי וגו'". הקב"ה ענה למשה, שאברהם יצחק ויעקב עברו נסיונות רבים ואף ע"פ כן לא הקשו קושיות, "חבל על דאבדין ולא משתכחין"5.
ואינו מובן כאן:
א) מדוע באמת, הקשה משה רבנו קושיא? הרי מדריגתו של משה רבנו היתה נעלית יותר משל האבות - שהרי היה "שביעי" (מאברהם אבינו), וחז"ל אומרים!: "כל השביעין חביבין", כי מדריגת השביעי נעלית יותר מהששה שלפניו - וכיון שהאבות לא שאלו, איך יתכן שמשה רבנו שאל "למה הרעות"?
ב) כיון שהקב"ה בתשובתו למשה, הדגיש את מעלת האבות שלא הקשו קושיות, הרי היה צריך להזכיר במקום "וארא גו' ואל יעקב", את השם
הערות
- 1. 1-99
- 1. ראה תורה אור וארא (נו, סע"ד).
- 2. שמות ב, ב. סוטה יג, א. אור התורה שמות ע' ס ואילך. 3 ז'"ח ר"פ יתרו.
- 4. ראה לקו"ת צו יב, ג. 5 זח"ג קכט, א. ועייג"כ שם רפט, א.
- 6. שמו"ר ו, ד. סנהדרין קיא, א. הובא ברש"י פרשתנו ו, ט.
- 7. ויק"ר פכ"ט, יא.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 854
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.