853
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
108 לקוטי
שזה הביאו לומר בוודאות שאדמו"ר הזקן לא שבר אפילו דומם. אלא רק הוציא החוט המחבר.
כל הסיפורים שסיפרו לנו הם הוראה בעבודה.
ההוראה מהסיפור המובא לעיל היא:
יכול אדם לזכך עצמו על ידי עבודה שלא יצטרך לשבור כלל, לא את עצמו ולא את הזולת, גם לא את הדומם. וגם מבלי לשבור - אפשר לכוין את התפילין שבראש, שכוונת התפילין היא - שעבוד המוח והלב להקב"ה?.
בכדי לשעבד המוח והלב לאלקות, אין צריך דוקא לשבור. צריך רק
כ'ד טבת
להוציא את החוט המחבר המושך את נפש האלוקית אל הנפש הבהמית - פעמים מתחברת הנפש הבהמית אל הנפש האלקית ומפתה את האדם שיעשה באופן שונה מהשעבוד המוטל עליו, בטענה שזהו קדושה" - את החוט המחבר הזה צריך להוציא. יש לדעת בבירור מה בא מנפש האלוקית ומה בא מנפש הבהמית. וכשיש את הדעה הנכונה, "חרות מטפשא", אפשר לכוין את התפילין - שעבוד המוח והלב לאלקות, עד שאפילו עמי הארץ (שבתוך האדם וגם אלו הנמצאים בחלקו בעולם) יראו ממך'.
(משיחת ליל ב' דחג הפסח תש"כ)
2-ל 5)
הערות
- 0. שו"ע או"ח סכ"ה. תניא ר"פ מא.
- 1. ראה לעיל ע' 104. 2 ברכות ו, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.