846

100 לקוטי

לבד (ללא העבודה של הארת הנשמה בגוף) לא היתה יכולה להשיגה.

סיבת הדבר שביכולת ההארה, השם של הנשמה להביא לעליה גם בעצם, היא משום שהשם נוגע בהעצם, אף שהוא הארה בלבד. וכפי שאנו רואים שכשקוראים לאדם בשמו, הרי הואנפנה בכל עצמותו. כן ידועה אחת העצות לעורר אדם מהתעלפות חזקה (שאז אין פועלים באדם כוחות הגלויים של הנפש), ללחוש באזניו את שמו, שנקרא בו על פי תורה, ועל ידי כך מעוררים את עצם הנפש, שישוב להחיות ולפעול בגוף.

ואף בזה צדיקים "דומים לבוראם": על ידי עבודת האדם בעולם, - אף שהיא נעשית בעולם הזה, בו מאירה רק "הארה" מאלקות - נעשה נחת רוח לפני הקב"ה בעצמו, כמאמר רז"ל?': "נחת רוח לפני", שהקב"ה אומר: נחת רוח היא לי עצמי, שעשו בני ישראל רצוני.

ו. העבודה למטה בגוף צריכה להיות בבירור הגוף ונפש הבהמית וחלקו של כל אחד בעולם. לא זו בלבד שאין להתפעל ולהתחשב בכל ההפרעות וההעלמות של הגוף ונפש הבהמית ולעסוק בתוקף בענעי הנשמה של לימוד התורה וקיום

ולכן מדגישה התורה את שמותיהם השונים של בני ישראל: "ראובן שמעון וגו'". שם היהודי מורה על הציור שנהיה בנשמה לאחר שמתקשרת עם הגוף. לנשמה עצמה אין שם, משום שאין לה ציור, ודוקא מצד התקשרותה עם הגוף (שלה), היא מקבלת ציור ושם*'. וכיון שגוף אחד מחולק מחבירו, יש לכל אדם תואר מיוחד ושם מיוחד, שהוא גם מרמז על אופן העבודה המיוחדת של כל אדם.

ודוקא על ידי "שמות בני ישראל", על ידי עבודתו של כל אחד מישראל בנפרד לברר הגוף ונפש הבהמית שלו וחלקו בעולם, נפעלת התכלית של "הבאים מצרימה", העליה הבאה כתוצאה מן הירידה.

ז. מעתה מובן מדוע נקרא הספר "שמות", כי השם אכן מבטא את כללות תוכן הספר. הספר הראשון (בראשית) נקרא "ספר הישר"", שבו