845
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ושמי הו" לא נודעתי להם", וזה מרומז גם בפסוק זה: תחילה נאמר "ואלה שמות" וגו' ואחר כך - השבטים עצמם, "ראובן שמעון" וגו'.
ד. מבואר במקומות רבים בחסידות, שהאור האלוקי היורד למטה להחיות ולהוות את העולם, אינו אלא מבחינת ה"שם" של הקב"ה, שהוא זיו והארה בלבד, כמאמר "מלך שמו נקרא עליהם", שרק שם המלך בלבד נקרא על מדינתו, ששמו של אדם אינו קשור לעצמותו ואינו אלא כדי שהזולת יוכל ליצור קשר עמו. אבל הקב"ה עצמו הוא קדוש ומובדל ואין לנבראים כל ערך אליו.
מצד הקשר של נשמות ישראל עם עצמות, הרי הם "חלק אלקה ממעל ממש":'' ואין לכל העולמות ערך אליהם, ואין לכל הנבראים כל תפיסה והשגה בנשמות ישראל. ומה שנמשך בגוף, הוא רק הארה מהנשמה, כי, כאמור, צדיקים - שהכוונה בזה היא לכל בני ישראל, כמו שכתוב'': "ועמך
שמות שיחות 99"
כולם צדיקים" - "דומים לבוראם", וכשם שמהבורא רק הארה נמשכת בעולם, כך גם נמשך בגוף רק הארה מהנשמה*. כי הגוף אינו כלי לקלוט את עצם הנשמה.
וזהו הרמז בפסוק: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה", רק ה"שמות", ההארה מנשמות ישראל, באו מצרימה, להגבלות העולם הזה בכלל והגלות בפרט (מצרים מלשון מיצר וגבול), אבל עצם הנשמה אינה יכולה לבוא בגלות, ומאחר ובנשמה עצמה אין שייך כלל גלות, נותנת היא כח גם להארת הנשמה שיהיה לה התוקף לבל תתפעל מההעלמות וההסתרים ולהשאר בשלימות גם כשיורדת למטה ובגלות.
ה. כשם שעצם הנשמה, שהיא נעלית מירידה לגוף, נותנת תוקף בהארת הנשמה, כך הוא גם להיפך: עבודת הארת הנשמה היורדת למטה בגוף, גורמת להתעלות גם בעצם הנשמה. תכלית ירידת הנשמה למטה הרי היא בשביל העליה שיש לנשמה מירידה זו. וידוע* שעליה זו אינה רק בהארת הנשמה, אלא גם, עצם הנשמה כפי שהיא למעלה, מתעלית ומתרוממת למדריגה כזו, שמצד עצמה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.