843
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. הספר השני של חמשת חומשי תורה נקרא בשם שמות, לכאורה - על שם תחילתו: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". ברם כיון, שכל הספר נקרא כן, הכרח הוא לומר שהשם מבטא בתוכו את תוכן הספר בכללותו' ולא רק את תחילתו.
בתחילת הפרשה הראשונה בספר שמות נמנים שמותיהם של בני ישראל שבאו מצרימה, וידועה הקושיא בזה: הרי כבר נמנו השמות בפ' ויגש ואדרבה בפירוט יותר, לשם מה מונה אותם התורה שנית בפ' שמות? גם בפ' ויגש יש להבין: שמות בני יעקב כבר הוזכרו בפ' ויצא ובפ' וישלח, והיה די בכך שיאמר בפ' ויגש בקיצור שיעקב ובניו באו מצרימה, והיינו יודעים מי הם - אף שלא היינו יודעים שמות בני בניו של יעקב - לשם מה צריכה התורה למנותם בפרטיות?
במדרש נאמר?, שהתורה מונה את השמות, כדי לרמז, שכל מאתיים ועשר שנות גלות לא גרמו להם לשנות שמותם: "לא שינו את שמם"; אותם
השמות שהיו להם בבואם מצרימה נשארו אצלם גם בצאתם משם. על כן מציינת התורה את שמותם בבואם למצרים, כדי להראות שהן הן אותם השמות של בני ישראל כפי שנקראו בפרשיות שלאחר מכן ביציאת מצרים.
אבל, אין זה לכאורה, ביאור מספיק מדוע מספרת התורה איזה שמות היו לבני ישראל בעת ירידתם למצרים - "ראובן שמעון" וכיו"ב; לפי המדרש חשוב רק לדעת שלא שינו את שמם. ומכך שהתורה אומרת "ואלה שמות בני ישראל" ומספרת ששמותם היו "ראובן שמעון וגו'" מובן שגם במנין פרטי השמות ישנה כוונה מיוחדת, מלבד הידיעה "שלא שינו את שמם", כי בתורה הרי הכל בדיוק.
ב. עוד נאמר במדרש: על הפסוק "ואלה שמות": "שקולים הן ישראל כצבא השמים, נאמר כאן שמות ונאמר בכוכבים שמות שנאמר (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא. אף הקב"ה כשירדו ישראל למצרים מנה מספרם כמה היו ולפי שהם משולים לכוכבים קרא שמות לכולם הדא הוא דכתיב ואלה שמות בני ישראל וגו'".
הערות
- 1. ראה מדרש תדשא פ"כ: בכל הספרים הקדושים יש בהן חכמה בינה ודיעה למה נכתבו ונקרא שמם כו' למה נקרא שמו בראשית כו'.
- 2. פענח רזא ר"פ שמות בשם מדרש. וראה ג"כ בעל הטורים כאן.
- 3. שמו"ר פ"א, ג. 77
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ג ע' 843
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.