831
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. בסיום פרשת ויחי מספרת התורה, על בשורת יוסף לישראל על הגאולה "ואלקים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת גו'". הן הירידה למצרים באה על ידי יוסף: בגללו באו יעקב ובניו למצרים, והן היציאה ממצרים באה על ידי יוסף: הוא השמיע את הבשורה ונתן את הסימן' ולא סימן גרידא - אלא גם את הכח? שיהיה "והעלה אתכם מן הארץ הזאת".
כדי להבין את שייכות גלות מצרים ויציאת מצרים ליוסף, יש להקדים (ביאור) מעלתו של יוסף, שבכמה ענינים עמד בדרגא נעלית לא רק מאחיו השבטים כי אם גם מיעקב אבינו. שמשום שברוחניות היה - בענינים הנ"ל - נעלה מהם, היה3 גם בגשמיות במקום מלך, והשבטים ויעקב השתחוו לו, כפי שנראה קודם בחלום יוסף ואחר כך נתקיים בפועל: השבטים - רבות פעמים' - וכן יעקב, כמסופר בתחילת הפרשה "וישתחו ישראל על ראש המטה".
שהרי כל הדברים ואירועי העולם הגשמי משתלשלים ונובעים מן הדברים והמאורעות ברוחניות. ובפרט בנוגע לחיי האבות והשבטים, שכל חייהם היו רוחניות - כדברי אדמו"ר הזקן בתניא*: "שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה" - הרי ודאי שכל הקורות אותם בגשמיות, גם זאת שיעקב והשבטים השתחוו ליוסף, הוא משום שברוחניות עמד יוסף במדריגה נעלית מהם.
ב. בענין מעלתה של מדריגת יוסף, לגבי דרגת השבטים והאבות, מבואר באריכות בתורת החסידות, שהאבות והשבטים היו "רועי צאן", והתנזרו מעניני העולם העלולים להפריע להם בעבודתם; אבל יוסף היה משנה למלך, תפקיד הקשור עם טרדות גדולות ביותר, ובפרט במצרים, הנקראת "ערות הארץ"5 - ואף על פי כן לא הפריע הדבר ליוסף לעמוד באותה שעה בתכלית הדבקות לאלקות.
זהו גם הטעם לכך שהתורה מספרת ?:
הערות
- 1. תרגום יונתן (ויחי 1, כח). תנחומא פ' שמות בד.
- 0. עיין ד"ה לך - תרכ"ז.
- 3. תו"ח ויחי קג, סע"ב. לעיל ע' 81 ובהמצוין שם.
- 4. ה' פעמים (ב"ר פפ"ד, יו"ד).
- 5. אגה"ק סכ"ז.
- 6. בראשית מב, ט. וראה קה"ר פ"א, ד.
- 7. בראשית מב, ח. תו"ח ויחי קד, ד (כפירוש הראשון). תו"א קג, (כפירוש שבהתצע"ג).
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ג ע' 831
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ לקו"ש ח"ג ע' 831
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.