814
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו. פנימיות הביאור בזה: כל עניני חנוכה - בין גזירות היוונים בימים ההם, בין מסירות הנפש של היהודים באותם הימים, שהביאה את נס החנוכה, בין הנס עצמו, ובמילא גם מצות נר חנוכה שתקנו חכמים לזכר הנס - נוגעים בהתקשרות בין ישראל להקב"ה שהיא למעלה מטעם ודעת.
מטרת גזירות היוונים היתה: "להשכיחם תורתך", תורה שלך, את האלוקות שבתורה שהיא למעלה מהשכל. הם לא התנגדו לכך שבני ישראל ילמדו את שכל וחכמת התורה; רצונם היה רק שלא ורגש בלימוד התורה שהיא תורתו של הקב"ה. וכן גם "להעבירם מחוקי רצונך" - שבני ישראל לא יקיימו את ה"חוקים", את המצוות שהם מעל השכל, שקיומן הוא מתוך קבלת עול, משום שכן הוא "רצונך". כלומר היוונים היו מסכימים אפילו לכך שישראל יקיימו את סוג המצוות שהן בגדר חוקים, על ידי הסברה מסויימת: אפשר לקיים חוקים, גם כשאינם מובנים בשכל, כי סומכים על כך שמצוה החוקים בהיותו בעל שכל נפלא, יש לו מן הסתם גם בחוקים אלו טעם שכלי*. לקיום
חנוכה שיחות -
החוקים באופן כזה - לא התנגדו היוונים כל כך. בעיקר אכפת היה להם מכך שבני ישראל מקיימים את החוקים בקבלת עול לגמרי, ללא כל הסברה, רק משום שכך ציוה הקב"ה5.
זהו גם הביאור מדוע טמאו היוונים כל השמנים שהיו בבית המקדש. כל ענין הטומאה והטהרה הוא הרי למעלה מהשכל, כמו שאומר המדרש5: "אמר הקב"ה חקה חקקתי גזירה גזרתי ואי אתה רשאי לעבור על גזרתי" - אין כל ביאור בשכל מדוע מת מטמא ומקוה מטהרת, אלא שכך הוא חוק וגזירת הקב"ה ואין בני ישראל רשאים לעבור עליה. וכיון שטומאה היא ענין שהוא נעלה לגמרי משכל האדם, על כן נלחמו היוונים נגדו ו"טמאו כל השמנים שבהיכל".
גם עבודת ישראל באותו זמן היתה באופן של למעלה מטעם ודעת - במלחמתם נגד היוונים הלכו במסירות נפש (חלשים נגד גבורים וכו') למען ה' תורתו ומצוותיו, והרי כל עניץן המסירות נפש הוא למעלה מהשכל.
כך גם בנס חנוכה - נוסף על כך שכל נס הוא למעלה מטבע ושכל - הראה הקב"ה באמצעות נס זה את
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.