807

0" לקוטי

ולאחדם ל"אלמים":'. היכן מקום העבודה? - "בתוך השדה". וזו היא ההוראה: נשמת היהודי יורדת למטה ל"שדה", עולם הזה, שהוא מקום של פירודי', של קליפות וסטרא אחרא ("עשו איש שדה"), היא מתלבשת בגוף ונפש הבהמית, שהם יש ומציאות לעצמם - והעבודה היא ב"שדה", לבטל את הישות והפירוד הנובעת מן הגוף ונפש הבהמית, ולאסוף ולאחד את כל כוחותיו לעבודת ה' - "מאלמים אלמים".

לאחר עבודה זו של "מאלמים אלומים בתוך השדה" צריכה לבוא העבודה של "ותשתחוין לאלמתי", ההשתחויה וההתבטלות ל"אלומה" של יוסף הצדיק. כל בני ישראל הרי

מהווים "קומה שלימה"5. וכשם שבמבנה גוף היהודי, צריכים כל האברים להיות בטלים ל"תלת

שליטין"%' (מוחא ליבא וכבדא - שלושת ראשי האברים, מוח לב וכבד שליטי הגוף) ובעיקר צריך להיות הביטול של כל האברים אל הראש, שדוקא אז הוא גוף בריא; כך הוא גם ב"קומה שלימה" של כלל ישראל. אין

די בכך שהוא עושה את עבודת "מאלמים אלמים", שמבטל את כחות הגוף ונפש הבהמית ומאחד אותם לעבודת ה; לאחר שהוא נעשה ל"אלומה" ("ציור" של עבודה), עליו להיות בטל ל"אלומה" של יוסף הצדיק, לרבי, נשיא הדור, שהוא ראש קומת ישראל?"', הנותן הוראות ומנהיג את כל ישראל, כשם שהראש מנהיג את כל אברי הגוף*.

בפנימיות הענין, הרי גם לפ העבודה של "מאלמים אלמים" ישנה ה"ותשתחוין לאלומתי", ההתבטלות לצדיק הדור; שכן זה עצמו שיהודי יכול לעבוד "בתוך השדה", זהו על ידי ביטול פנימי שיש לנשמה כלפי יוסף הצדיק". אבל מבחינת סדר העבודה של היהודי מלמטה למעלה צריכה תחילה לבוא המדריגה התחתונה של "מאלמים אלמים" ואחר כך לבטל את ה"אלומה", לנשיא "ותשתחוין לאלמתי".

ו. ברם לאחר כל העבודה הרי הוא נמצא עדיין "בתוך השדה", בדרגא של "מוצב ארצה" (חלומו הראשון של יוסף). ואילו הכוונה היא, לצאת לגמרי