805

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

זהו ההבדל הכללי בין יהודי ולהבדיל, אינו יהודי. יהודי גם בהיותו בעולם הזה, יש לו קשר עם שני עולמות, לא רק עם גשמיות העולם הזה, אלא גם עם רוחניות העולם הבא. כפי שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר (בעת שהיה אסור ברוסיה בשנת תרפ"ז - כשאחד החוקרים, איים עליו באקדח): אלו שיש להם אלילים רבים ועולם אחד פוחדים מאקדח; אבל למי שיש א"ל אחד ושני עולמות אין לו ממה לפחד*. אין הכוונה שליהודי יש שני עולמות בשני זמנים נפרדים, אלא גם כשהוא בעולם הזה הוא קשור עם עולם נעלה ורוחני. וקשר זה הוא מלמטה למעלה: "סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה" - "סלם", עבודת הסולם של היהודי מתחילה מענינים פחותים "ארצה", ומזה הוא מתעלה ומגיע עד למדריגות רוחניות הגבוהות ביותר - "השמימה".

ג. כל עניני התורה הם בדיוק וכל פרט מהם משמש הוראה* בעבודה. ומובן, שזה שבפשטות משמעות שני החלומות שוה, אף שדנים בשני עולמות שונים של ארץ ושמים - הרי זו הוראה ליהודי שעליו לעשות משני העולמות - גשמיות ורוחניות - דבר

אחד: לא זו בלבד שהגשמיות של יהודי אינה צריכה להפריע לרוחניות אלא שצריכה גם לסייע בעבודה, עד שהגשמיות תהפוך לרוחניות?.

(מה שנאמר בזוהר* "תוקפא דגופא חולשא דנשמתא" שתוקף הגוף הוא חלישות הנשמה, אין הכוונה לבריאות הגשמית של הגוף, אלא לתוקף התאוות והרתיחה בעניני הגוף. אבל בריאות הגוף עצמה הרי אדרבה, הכרחית היא לעבודת השם, כדברי הרמב"ם': "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא").

ענין זה, שכל הענינים הגשמיים כמו אכילה, שתיה וכל חייו הם לשם רוחניות, לשם עבודת ה', הוא בטבעו של כל יהודי, אפילו באנשים פשוטים,

הערות

  1. 65. ראה ספר השיחות תש"א ע' 15. 6 זח"ג נג, ב.
  2. 7. עייג"כ "היום יום" כז אלול.
  3. 8. ראה זח"א קפ, ב. שם קמ, ב. ד"ה ויאמר משה תש"ט.
  4. 9. רמב"ם הל' דיעות רפ"ד. כן הוא בכל דפוסי הרמב"ם שראיתי, והל' צ"ע. ולכאורה ברור, אשר יש כאן השמטת המדפיסים הראשונים (ונמשכו אחריהם המו"ל שלאח"ז מבלי לשים לב לזה. ובפרט ששבהל' דיעות מעטים המעיינים) וצ"ל: מדרכי עבודת השם הוא. ובא בהמשך למש"כ שם בסוף פרק שלפני זה: ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי כו' נמצא המהלך בדרך זה כל ימיו עובד את ה' תמיד כו' שיהי' גופו שלם לעבוד את ה' כו'. וע"ז כותב וממשיך ברפ"ד: הואיל (כפי שביאר לעיל) והיות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת השם הוא כו', או שצ"ל: מדרכי ידיעת השם הוא - וע"פ מה שמסיים שם ומביא ראי'? שהרי כו' שיבין או ידע מידיעת הבורא. - ולא מצאתי במפרשי היד שיעמדו ע"ז (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ג ע' 805
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ לקו"ש ח"ג ע' 805

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.