805
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. בתחילת פרשת השבוע (וישב) מסופר על שני החלומות שחלם יוסף, שמשמעות שני החלומות היתה דומה. שניהם רמזו לכך שיוסף ימשול על אחיו והם ישתחוו לו. (בחלום השני נוסף, שגם "השמש והירח", יעקב ובלהה ישתחוו לו - ולא רק אחד עשר הכוכבים, האחים, כמ בחלום הראשון). גם אצל פרעה מסופר (בפ' מקץ) על שני חלומות שחלם, וגם אצלו היו שני החלומות באותה משמעות. אבל שם, אצל פרעה, נותנת התורה טעם "ועל השנות החלום", כי "וממהר האלקים לעשותו". לעומת זאת אצל יוסף אין התורה נותנת כל טעם מדוע חלומו חזר ונשנה. ואף שבחלום השני נוסף כנ"ל הרמז על כך שגם יעקב ובלהה ישתחוו ליוסף, כאמור לעיל, אך אין זה טעם מספיק להשנות החלום, שהרי היה אפשר לרמוז זאת ליוסף בחלום הראשון. ומובן מכך, שאף שתוכן שני החלומות היה שוה, הרי הם מרמזים על שני ענינים שונים.
וצריך להבין, מה הם שני הענינים השונים שבחלומות אלה ומהי ההוראה מהם עבורנו, כי, כמדובר כמה פעמים, הרי "מעשה אבות" - שבזה נכללים גם המאורעות של יוסף, שהרי
המשיך ופעל בעולם, בעולמות בי"ע, את עניני יעקב, כמו שכתוב: "אלה תולדות יעקב יוסף"' - הם סימן (והוראה) לבנים?.
ב. ההבדל בין שני חלומותיו של יוסף הוא: החלום הראשון היה בקשר לדברים ארציים, "והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה", והחלום השני - על "השמש והירח ואחד עשר כוכבים", עניני שמים.
אצל פרעה היו שני החלומות בדברים ארציים: חלום אחד היה על סוג ה"חי" (פרות), והשני - על סוג ה"צומח" (שבלים), אבל לעניני שמים לא היתה לפרעה כל שייכות. בעניני ארץ גופא היה אצל פרעה הסדר של: "פוחת והולך"3 - תחילה החלום על הפרות ואחר כך על השבלים!. אבל אצל יוסף היה הסדר של "מעלין בקדש":, תחילה החלום בעניני ארץ ואחר כך על "השמש והירח ואחד עשר כוכבים".
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.