800
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ביגיעת בשר ויגיעת נפש, כמו שכתוב*: "כי אדם לעמל יולד" - וזוהי פעולת המילה בעבודה.
חסידות דורשת, להפיץ יהדות ותורה בכל מקום ולתור אחר עשיית טובה ליהודי אחר, כפתגם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע': "חסיד הוא זה המתמסר לדרוש טובת זולתו" וזהו הענין של להיות מהול בעבודה, לב (מקום כל המדות) מהול, לב טוב, שהטוב העצמי יתגלה, לעשות גם עבור הזולת.
ענין החסידות הוא לשנות את טבעיות המדות העצמיות, כלשון אדמו"ר הזקן*: "כל ענין החסידות לשנות טבעי' מדותיו" - וזהו פירוש "אינו ערל", להסיר את הטבע הבא בתולדתו.
ב. נקודה עיקרית נוספת במצות מילה - נתבארה*' - שקדושת הנשמה, הקשר של יהודי עם הקב"ה, נכנסת אל הגוף בפנימיות על ידי מצות מילה. לפיכך פוסק אדמו"ר הזקן?, שמצות המילה היא תחילת
ייט בסלו
"כניסת נפש הקדושה" בילד יהודי, ש"כניסה" משמעותה כניסה באופן פנימי. ומטעם זה מעת הברית הילד הוא בא לעולם הבאל'.
וגם נקודה זו היא מהעיקרים בחסידות חב"ד: "חב"ד דורשת פנימיות"!'. היינו שכל שלושת הענינים האמורים לעיל הרמוזים במצות מילה, אינם צריכים להעשות באופן מקיף, באמונה בלבד, כי אם גם באופן פנימי, בחכמה בינה דעת (חב"ד) של נפש האלוקית, עד שיכללו גם את שכל נפש הבהמית והמוח הגשמי של הגוף - שזהו פירוש כניסה (בפנימיות) של נפש דקדושה בגוף
הגשמי.
ג. על אף שבשעת ברית המילה היא רק התחלת הכניסה, הרי לפי מאמר רז"ל?': "שכל התחלות קשות", יש לומר, שבכניסת נפש דקדושה של שעת המילה ישנו כח ויתרון3 שאינם
הערות
- 6. איוב ה, ז.
- 7. ספר השיחות קייץ ה'ש"ת ע' 32 וע' 33. וראה ג"כ פתגם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (הובא בשיחת ג' תמוז תש"א ונתבאר בשיחת י"ג תמוז תשכ"ב): א חסיד אין א לאמטערנשטשיק (=חסיד הוא פנסאי).
- 8. לקו"ד ע' נו.
- 9. סוף סימן ד' במהדו"ב.
- 0. סנהדרין קי, ב. וכן משמע בשו"ע יו"ד סי' רס"ג. ואף שהרמ"א ואדמוה"ז באו"ח (סי' קכ"ד) פסקו כהדעה (סנהדרין שם) משהתחיל לענות אמן, י"ל, שהדעות שבגמרא שם, אף שנאמרו בלשון מחלוקת, לא פליגי, (וע"ד שמצינו בלקו"ת ס"פ קרח ובקונטרס ומעין מאמר כב, פ"ג) כי מדברים במדריגות שונות בעוה"ב.
- 1. לק"ד ע' 546.
- 2. מכילתא יתרו יט, ה. הובא ברש"י שם. תוסי ד"ה פסיעה תענית י, ב.
- 3. ראה לקו"ת נשא, כט, א. נדרים לא, ב. ושם. לקו"ת עקב טו, ב"ג.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ח'רס לקו"ש ח"ג ע' 800
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.