791
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
כדי לברר את ניצוצות הקדושה הנמצאים אצל לבן. ועל כך שואל המדרש: באיזה כוחות ביצע את עבודת הבירורים, עד שלא זו בלבד שהענינים הנחותים של לבן הארמי לא פעלו בו ירידה, אלא אדרבה, הוא העלה אותם לקדושה? ועל זה משיב המדרש, שאמר "שיר המעלות וגו' מאין יבא עזרי", הוא חש, בכוחות עצמו אין אפשרות לפעול ורק "מאין" על ידי התבטלות גמורה - "יבוא עזרי", כיון ששם מבטחו רק בה, "עזרי מעם ה'" - וזה העניק לו את הכחות לברר את הניצוצות שהיו אצל לבן, כיון שגילה בעבודתו שהקב"ה הוא "עושה שמים וארץ", הוא בעל הבית והנותן כח בין לעניני שמים (תורה, שלמד בבית עבר), ובין בעניני "ארץ", בענינים הנחותים של חרן ("חרון אף של מקום בעולם"), בעולמו של לבן הארמי.
ו. ומפרטי הסיפור של יעקב אבינו יש לנו גם הוראה עבורנו, שכדי שיהיה אפשר לעסוק עם העולם צריך שימת לב כפולה: א) בטרם הולכים לחרן צריך קודם להמצא כליל בד' אמות של תורה ותפילה ולא לבוא במגע כלל עם העולם, כמו שיעקב אבינו היה בבית עבר - תורה, ו"ויפגע
במקום" כפירוש. חז"ל שווהי תפילה; ב) גם כשנמצאים בחרן
ועובדים אצל לבן, צריכים להיות עסוקים בעבודת הבורא, כמו אמירת תהלים וכיו"ב?. ואז ישנו העזר מהקב"ה למלא את השליחות לשמה הביאה ההשגחה העליונה לחרן.
גם בחייו היום יומיים צריכים להיות אצל יהודי אותם ענינים: בתחילת היום, לפני שהולך לעסקיו, צריך להקדיש משך זמן לתפילה ולתורה. לאחר קומו משנתו צריך כל יהודי ראשית דבר להתפלל; לאחר התפילה יש לקבוע לימוד שיעור בתורה. ורק
הערות
- 1. ברכות כו, ב וש"נ.
- 2. ראה קובץ מכתבים ע' 202, נדפס בסוף תהלים אהל יוסף יצחק. "היום יום" ט' אד"ר.
- 3. ראה שו"ע אדמוה"ז סי' קנה סעי' א: לקבוע אותה מיד אחר התפלה. - ואין להקשות ממה שיעקב התחיל באהלה של עבר (תורה) ואח"כ ויפגע במקום (תפלה), כי הטעם שצריך להקדים תפלה לתורה מבואר בלקו"ת פ' ברכה (צו, סע"ב) שלימוד התורה שקודם התפלה היא רק מבחי' נובלות חכמה של מעלה, וע"י קדימת היחודים שבתפלה נמשך בתורה גילוי חכמה של מעלה ממש ולא נובלות לבד. ומזה מובן, שהתועלת שבקדימת תפלה לתורה היא לאחר מ"ת דוקא: בין מצד תורה, שרק במ"ת ניתן הכח להמשיך שמן תורק ולא רק ריחות, (ראה שהש"ר פ"א ע"פ לריח שמניך) בין מצד תפלה, שרק במ"ת ביטל הגזירה דתחתונים לא יעלו למעלה (ראה שמ"ר פי"ב, ג), משא"כ בזמן האבות *, דהעבודה עולה רק עד שרש הנבראים. והנה לכאורה אפ"ל יותר מזה, דאדרבה יש מעלה בתורה של האבות (ובפרט יעקב - קו
- 4. *) ראה בכ"ז ד"ה אמרת ה' צרופה (ס' המאמרים - קונט' ע' שנב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.