769

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

59 לקוטי

מלך פלשתים עמו ברית, ואברהם היה יכול לגור בשלוה בארץ פלשתים.

בעת שאברהם התגורר בארץ פלשתים מסופר בפרשתנו: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי' א"ל עולם" שפרסם שם אלוקות ? ואמונה; "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים", - ולאחר מכן בא סיפור העקידה.

וצריך להבין: מה לומדים אנו מזה שאברהם נטע שם אשל? התורה הרי מתארת גדולתו של אברהם אבינו, שבהיותו יהודי יחיד פרסם בכל מקום את האמונה בה' אחד, ומה מוסיף בענין זה סיפור נטיעת האשל? גם מה שייכות יש בין "ויטע אשל" לפרשת העקידה הבאה מיד לאחר מכן?

ז. פירוש "אשל" לפי פשוטו הוא - אילן מרובה בענפים. בהיותו בארץ מדבר, מקום בו חום השמש לוהט, נטע שם אילן כדי להגן עליו מהשמש.

בגמרא< נאמר, ש"אשל" אינו עץ בודד, אלא אברהם נטע גן שלם של עצידפרי, במטרה שהאורחים העוברים ושבים יהנו מהפירות. דעה נוספת: "אשל" פירושו "פונדק" - אכסניא, אברהם אבינו נתן לאורחים לא רק פירות, אלא אכילה ושתיה, בשר ויין

וכו' ומשכב'. עד שאברהם - כמסופר במדרש* - העמיד אצלו בבית סנהדרין עבור האורחים כדי לפתור את השאלות העשויות להתעורר אצל האורחים.

התורה מספרת כאן על אופן הכנסת אורחים של אברהם אבינו: הוא לא הסתפק בנתינת לחם, מלח ומים לאורחים, ואף שיש בהם כדי להשביע; אברהם אבינו לא הסתפק בנתינת ההכרח, כי אם נתן להם דברים המענגים: פירות, יין, כל מיני מגדים, ומשכב, ואפילו סנהדרין להשיב לשאלותיהם, ונתן להם כל זה על אף שהיו לגביו אנשים זרים.

מזה צריך ללמוד כל אחד מישראל: הרי אצל כל אחד נטועה בלב מדת הצדקה וגמילות חסדים. ועליו לדעת שמדה זו שירש אותה בירושה מאברהם אבינו<, אינה רק בשביל לתת לשני דברים ההכרחיים, כי אם גם דברי מעדנים, ולא רק במובן החומרי, אלא גם לפתור את בעיות ה"נפש" (הרוחניות) של הזולת.

ח. ענין עשיית הצדקה באופן האמור לעיל, לספק לא רק את ההכרחי לבד כי אם גם את ההנאה

הערות

  1. 2. סוטה י, סע"א.
  2. 3. סוטה שם ובפרש"י.
  3. 3. שיחות
  4. 4. מדרש הובא בבחיי וירא (כא, לג). 5 ב"ר פנ"ד, \.
  5. 6. יבמות עט, א.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. אגרות קודש ו'תקנט לקו"ש ח"ג ע' 769
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשי"ט. לקו"ש ח"ג ע' 769

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.