750

שיחה א

א. כנהוג בכל פעם בהזדמנות כזו, פותחים בענין מן התורה שקוראים בשבוע זה. שהרי תורה והוראותיה נצחיות הן' - בכל דור ודור, בכל זמן ובכל מקום; ומזה עצמו שבכל שבוע קוראים פרשה אחרת בתורה מוכח שמרומז בפרשת השבוע ויש בה הוראות בנוגע למאורעות המתרחשים באותו שבוע בו נקראת פרשה זו?.

בסיום פרשתנו (נח) מסופר, שאנשים אשר חיו לאחר המבול בנו עיר ומגדל, מחשש: "פן נפוץ על פני כל הארץ", בעיני ה' לא מצא הדבר חן והוא הפר עצתם לבנות העיר עם המגדל.

לכאורה אינו מובן: לשם מה התורה מספרת זאת לנו - מה אנו יכולים ללמוד עתה ממאורע זה? כיון שהתורה מספרת זאת, ועוד באריכות. כזו ובפירוט כזה - בעוד שדינים רבים נכתבו בתורה רק ברמז - בעל כרחנו, שבסיפור זה ישנה הוראה עמוקה לכל הדורות: לאבותינו בדורות שחלפו,

לנו בדור זה ולבנינו ובני בנינו בדורות הבאים.

ההוראה ממאורע זה לדורנו:

בהתבונן, מתי ובאיזה מצב אירע הדבר - זה קרה לאחר שהיה המבול, ממנו ניצלו רק חלק מהאנשים - רואים מיד את הדמיון לדורנו זה. וזוהי ההוראה לזמננו:

לאחר ה"מבול" לפני שנים מעטות, שהכחיד מיליוני יהודים ורק חלק מהיהודים שליט"א ניצול, צריכה עתה שארית הפליטה ללמוד ולהזהר מלהתנהג ח"ו כשארית הפליטה של המבול ההוא. ובכך גם למנוע את התוצאות הלאדטובות שבאו בשל כך.

ב. במבט שטחי על המאורע של דור הפלגה אין רואים כל כך בבירור במה התבטא החטא של בניית עיר ומגדל, ועד כדי כך היה זה נגד רצון הקב"ה עד שהיתה השתדלות מיוחדת לא להניח לרצונם לבוא לידי ביצוע.

התורה מספרת שרצו לבנות עיר ומגדל במטרה של "ונעשה לנו שם". הם חששו פן יפוצו על פני תבל כולה, ולכן רצו לבנות עיר בה ידורו יחדיו, וכן לבנות מגדל גבוה שלפי המבואר במפרשים מטרות המגדל הן: א) כדי שגם מרחוק יוכלו להבחין ולראות