747
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
בראשית
א. פרשת בראשית, שקוראים בסוף חודש תשרי, שהוא תחילת השנה, יש בה הוראות לכל השנה.
אחד הענינים המסופרים בפרשה זו, הוא על המצוה הראשונה של הקב"ה: ציווי הקב"ה לאדם הראשון שלא יאכל מעץ הדעת.
כפי שמובן מהמדרש:, הרי שהציווי לאדם הראשון היה רק על יום הראשון לבריאתו. ומפרטי הענינים שהיו ביום השישי לבריאה, יום בריאת האדם, נמצא שהציווי לאדם הראשון שלא יאכל מעץ הדעת היה לשלש שעות בלבד: ציווי הקב"ה היה "בשעה התשיעית":. ושלש שעות לאחר מכן כשנגמר היום ונכנסה השבת, הותר האיסור. אעפ"כ לא יכל אדם הראשון לעמוד בכך ועבר על הציווי.
נשאלת השאלה: אדם הראשון הרי היה "יציר כפיו של הקב"ה" ושמע את הציווי מהקב"ה עצמו - כיצד איפוא לא היה יכול לפעול בעצמו לעצור ולהשמע לקיים ציווי זה ולא לאכול
מעץ הדעת בשלוש שעות אלו? גם אם יש בודאי הרבה סודות התורה בענין חטא עץ הדעת, אבל הרי "אין מקרא יוצא פשוטו":, ואיך זה שאדם הראשון נכשל.
כל מגמתו וכוונתו של יצר הרע היא, שהאדם יעשה את ההיפך מרצון הקב"ה. ובכל טענותיו, להאדם שיעבור עבירה או שלא יקיים מצוה בנימוק שזה כרוך בקשיים ושהוא נסיון גדול, מתכוון הוא לדבר אחד בלבד, שהאדם יעבור על רצון הקב"ה.
ולכן, ככל שהמצוה חשובה יותר (אם מצד האדם, אם מצד המקום, אם מצד הזמן)+, כך גדולים יותר מאמצי היצר הרע שלא להגיע אליה. ואף שבאמת האדם יכול לקיים המצוה די בקלות, הרי כיון שקיום המצוה נוגע ביותר בא היצה"ר בכל מיני טענות וסברות בכדי לא להניח לאדם לקיים את רצון העליון.
הערות
- 1. ראה ב"ר פכ"א, ז. ש"ך עה"ת. לקו"ת ר"פ קדושים.
- 2. סנהדרין לח, ב.
- 3. ב. והביאור בזה:
- 3. שבת סג, א.
- 4. ראה סנהדרין צז, א: אתרא וקושטא שמי' כו'. לקו"ד י"ט כסלו תרצ"ג אות ה' (ע' 29).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.