692
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
להפריש אם אין מקום לחשש לאיש אחר ולדוגמת מרז"ל ע"ה אסור לאכול בשר משא"כ ת"ח שהוא להיפך וכמרז"ל באתרא דעייל ירקא ליעול בשרא. ולכן דוקא פ' נדרים נאמרה לראשי המטות, היינו במעלת הנשיאים שיש להם, שהפרת הנדרים וקיומם הרי זה תלוי בנשיאי המטות היינו להיות שהדבר במה לנדור ובמה הוא טוב שלא תדור - כיון שאינו דבר השוה לכל נפש - צ"ל זה ע"י הנשיא שיכול לומר זה הדבר, באספקלריא המאירה, וד"ל.
המחכה לבשו"ט
שלום וברכה!
... ולסיים מענין שבת זה:
אם השתתפו גם משבט לוי במלחמת מדין ב' גירסות ישנם בספרי - הובא ביל"ש - ע"פ לכל מטות ישראל: א) לכל, להוציא שבט לוי היינו שלא יצאו במלחמה ב) לכל, לרבות שבט לוי וכן היא גירסת רש"י, שהעתיק כן בפירושו ע"פ זו.
וי"ל הרמז בעבודה דהנה איתא ברמב"ם (סוף הל' שמיטה ויובל) דשבט לוי אין עורכין מלחמה כשאר ישראל, וא"כ צ"ל למה נשתנית מלחמה זו?
ומובן ע"פ משנ"ת בדרושי החלצו (בלקו"ת ושל אדנ"ע רנ"ט ועיין "היום יום" עמוד עד) דמלחמת ז' עממין בעבודה היינו ז' מדות רעות, גסות הרע, והכבוש הי' להתיישב בארצם ולהיות אדם חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים הובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יוד) שאדם חורש וזורע סותר לזה (עיין ברכות לה, ב) אין להם שייכות מצד עצמם לענינים הגשמיים ולא לגסות הרע.
משא"כ מדין שלא היתה המלחמה לכבוש מקום ישוב, כ"א לנקום נקמת ד' וכמ"ש הרמב"ן (במדבר לא, כג וכו') ובעבודה ענינו דקות הרע, ולכן גם הלוי צריך לחלץ למלחמה זו.
ובזה יובן ג"כ עוד הפרש שבין מלחמת מדין לשאר מלחמות, שבמלחמה זו הי' אלף למטה, כשוה מכל השבטים, בין מרובה באוכלוסין בין המועט באוכלוסין.
הערות
- 1. ב"ה, יום ב' ר"ח מנ"א תש"ג ברוקלין 1.י.
מצוטט ב־3 עמודים
- כתר שם טוב ריח לקוטי שיחות ח"ב ע' 692
- אגרות קודש א'קטו לקו"ש ח"ב ע' 692
- אגרות קודש ז'תרצו לקו"ש ח"ב ע' 692
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.