690
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שלום וברכה!
ומענינא דיומא של הפרשה שנקראת השבת, פרשה המוקדשת לכהנים בתחלתה וגם בסיומה, חתימתה -
קדוש", - וכיצד בא הדבר? - כפי שמוסבר ע"י הרמב"ם (סוף הלכות שמיטה ויובל): "אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו, לדיעה את ה' כו' - הרי זה נתקדש קדש קדשים כו', ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו, כמו שזכה לכהנים וללויים".
במלים אחרות: ע"י כך שבני ישראל מכירים בתכלית בריאת האדם, שהיא, כדבר משנה, "אני נבראתי לשמש את קוני", שכל הדברים יהיו לעבודת השם, "בכל דרכיך דעהו" - ע"י כך הם כהנים.
זו, איפוא, הבטחת הקב"ה לנצח שכשבני ישראל מתנהגים כפי האמור לעיל נותן להם השי"ת "כל חלבו" - המובחר - ובכל מקום,
ובכל זמן, "ברית עולם מלח".
וכשם שעיקר מקומם של הכהנים, "לשרתו ולעובדו", היה בבית"המקדש - כך הדבר בזמננו ביחס לבתי כנסיות ובתי מדרשות, שהם מקדש מעט, מהם נוטל כל אדם קדושה ואורה לביתו, לקדש ולהאיר את עניני החול שלו, והשי"ת יצליח שהתנהגות זו תהוה הכנה קרובה לקרב ולזרז את העבודה בבית המקדש השלישי, שהוא גם נצחי, כשיקויים: "והשב העבודה לדביר ביתך"...
הערות
- 1. [תרגום חפשי ב"ה. ברוקלין נ. י.
- 2. והרי במשמעות הרחבה נקראים כל בני ישראל בשם "כהנים", כפי שתוארו בהכנתם למתן תורה, ככתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי
- 3. במתנות כהונה קיים הרי הכלל - כפי שנאמר בסיום הפרשה - שהן צריכות לבוא מן המובחר ושהן נצחיות, ככתוב: "תרומת ה' - מכל חלבו", כפירוש האבן-עזרא: "החשוב שבו", וכאמור : ברית מלח עולם,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.