687
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה כא
ש ל ח
ב"ה יום ה' כ"ד סיון ה'תש"ד ברוקלין 1.י.
שלום וברכה!
...בפרשת השבוע מסופר על מעשה המרגלים. המרגלים היו ראשי בני ישראל "ואותה שעה כשרים היו". גם לאחר מכן החלו לומר: זבת חלב ודבש היא, כי עז העם היושב בארץ גו' עמלק יושב בארץ הנגב גו'-- שכל זה אמת היה, רק הסיום: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו" היה כוזב, והגמרא מסבירה (סוטה לה, א), שהכונה "כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו" - כפירה.
בדוגמא זו, כשטוענים שאמריקה היא "זבת חלב ודבש", יש בה כל התענוגים הגשמיים והאנשים שקועים בהם ומוקפים כעמלקים - ואיך יתכן במצב זה לדבר עם השני הרחוק מערכי יהדות על הנהגת חיי תורה ומצות מוחלטים ואם כן, לא כאן המקום לכך - הרי טענה זו ר"ל היפך האמונה, על כל אחד להחליט, כפי שכלב אמר: עלה נעלה - ואז, במילא יכול נוכל לה. בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
ב"ה, ערב שבת קודש פ' שלח, ה'תשכ"א ברוקלין נ. י.
ברכה ושלום!
נקודת המוקד של פרשת השבוע, שלח, היא שליחת שנים עשר נציגי העם היהודי - ע"י משה רבינו, לתור ולדרוש את הארץ שהובטחה ע"י הקב"ה לישראל, ארץ ישראל.
לכאורה, בלתי מובן: כיון שהיתה זו שליחות משה רבינו, היתה זו, בודאי, על
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש קנז לקו"ש ח"ב ע' 687
- אגרות קודש א'תקסג לקו"ש ח"ב ע' 687
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.