682
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יח
מסתירות לפעמים את ההתקשרות הפנימית של בני ישראל אל התורה ומצוותי". לפיכך נחוץ מפעם לפעם לעורר את היהודי שהוא, לאמתו של דבר ער תמיד ("לב ישראל ער הוא").
התורה אומרת (בפרשת השבוע): "אמור אל הכוהנים גו' ואמרת", אמור פעם ופעמיים - "הזהיר גדולים על הקטנים", לצוות על הגדולים להשפיע על הקטנים יותר.
יש כאלה שגדולתם היא בשטח הכשרון, העמל וההשפעה, וכאלה שגדולתם היא בשטח הממון, על כל אחד לעשות בשטח שבו העמידה אותו ההשגחה העליונה. מובן שחובתו של מי שגדול בכל השטחים - גדולה באופן יחסי, והדרישה שימלא תפקידו - גדולה יותר וחזקה יותר... בכבוד ובברכה
בחוקותי
ב"ה, י"ז כסלו ה'תשי"א ברוקלין 1.י.
שלום וברכה!
...ידוע המקרא אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם וגו', פירש"י ואת מצותי תשמרו - הוו עמלים בתורה, וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אשר העיקר הוא העמל בתורה, היינו שמקדיש מזמנו ומייגע את שכלו לעמול בתורת ה', ואף אם מפני עניניו - מפני דוחק הפרנסה וכו" - על פי דינה של תורה אין בידו ללמוד רוב שעות היום, בכל זאת בראות השם יתברך ויתעלה אשר עמל הוא בתורה, אזי נותן לו ברכתו ונתתי גשמיכם בעתם וכו', ומזמן לזמן הולכת פרנסתו הלוך וטוב, ובמילא מזמן לזמן יש בידו להוסיף בלימוד התורה וקיום המצות והולך הוא מחיל אל חיל, הן בגשמיות הן ברוחניות,
הערות
- 1. הרי כל ישראל הם ככוהנים ("ממלכת כהנים"), ואף ש"כוהנים זריזים הם" ולא רדומים, יש לעורר גם אותם תמיד, והעיקר - שיזכרו לא רק את חובתם הם, כי אם גם יניעו אחרים לקיים חובתם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.