667
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
א) בדעת זקנים מבעלי התוספות שמות (יד, ב) עה"פ לפני בעל צפון נכחו תחנו, דהקשה ר"י והא אסור לומר המתן לי בצד ע"ז (סנה' סג, ב) ומתורץ שם א) דדוקא לאדם אסור ולא להקב"ה ב) דעדיין לא ניתנה התורה, ולכן אין לחוש, ע"כ התוכן. ומקשה א) הרי ע"ז שנזכר בתורה מותר להזכיר (סנה' שם) וא"כ גם בעל צפון בכלל, ב) הרי גם אחרי מ"ת מוזכר כמה שמות ע"ז בתורה.
(ובאמת היא סברא אלימתא, וצ"ע שלא נמצא חילוק זה בפוסקים).
ואין להקשות דא"כ מה מתרץ בסנה' שם אמתני' (זבים א' ה') כמגדיון כו' דמותר להזכירו כיון דכתיבי בקרא, והרי לפי סברא זו גם אז אסור ליתן ממשות,
ואינה קושיא - דהנ"מ דנותן ממשות, כשאומר המתן לי בצד ע"ז, אבל כשמשערין כמגדיון כו' אין זה הע"ז עצמה, אלא שם המקום (וכפיה"מ) שעמדה שם הע"ז מלפנים (קודם נצחון החשמונאים - ע"פ פי' הר"ש) ומודדין ממקום זה ולא מפסל הע"ז, וא"כ תו ליכא אלא איסור הזכרה גרידא, שנק' המקום ע"ש הע"ז, ופשוט.
ב) הספורנו (שמות טז. כז"כח) כתב שבלקיטת המן יש חילול שבת דתולש דבר ממקום גידולו. ומקשה דהלא המן הי' לחם מן השמים וא"כ אין שייך בו תלישה מן הקרקע, ובפרט שהי' מונח על הטל - כמרז"ל (יומא עה, ב) - ולא על הקרקע.
מענה: (בהקדם, כנ"ל, שאין להקשות על הספורנו מפירש"י הראב"ע וכה"ג - דגברא אגברא קרמית); מוקשה לו - להספורנו - דמלשון הכתוב: יצאו מן העם ללקוט גו' עד מתי מאנתם לשמור מצותי ותורתי ראו כי ד' נתן לכם השבת גו' משמע דבהלקיטה לחוד הי' ענין של עבירה דחילול שבת. ולכן מפרש - דכמו דמצינו בשבת (קז, ב. - ולא בפ' כלל גדול) איסור תולש בעוקר כשותא מהיזמי (וכן בעוקר פוטרא מאונא דחצבא, שם) אף שבין לילה הי' והוא עוקרו מן העצים ומן האבנים - ולא מן הקרקע, ומפרש הטעם בש"ס משום דהייני רביתי' כמו"כ הוא גם במן, אף שהי' מתחדש בכל לילה והוא לוקטו מעל הטל ולא מע"ג
הערות
- 1. מענה לפענ"ד: (ובהקדם דאין להקשות מדעת בעה"ת משאר מפרשי הש"ס והפוסקים - דגברא אגברא קרמית): שני אופנים יש בהזכרת שם ע"ז א) הזכרה גרידא ב) הזכרה לצורך דאז נוסף בזה גם הנעין דנותן בה ממשות (ועיין הקס"ד דהרא"ש, לי הטור יו"ד סקמ"ז וכפי' הדרישה ובט"ז שם שכתב: ורבותא זו יותר פשיטא); וס"ל לבעה"ת דבהזכרה גרידא, - אם הוזכר כבר בתורה אין איסור, אבל באופן השני אין נפקא מינה. והאם בשביל שהוזכר שם ע"ז בתורה מותר ליתן בה ממשות? אתמהה!
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.