662
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפרשה כפי מושכל ראשון של התלמיד. ויש מערערים בזה כיון שרש"י פי' ישק יתפרנס מל' ובן משק ביתי. ולא ביאר במכתבו טעם המערערים וכנראה הוא מפני שרש"י מפרש באופן אחר.
והנה ברור לפי דעתי, שאין זה טעם מספיק כלל כיון שאין נוגע אלא בפשוטו של מקרא ואין זה ענין של הלכה. ורש"י עצמו בפירושו כתב השקפתו בזה. ולדוגמא בבראשית (לג, כ): ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים, והעיד עליו נכדו הרשב"ם בפי' בראשית (לז, א): וגם רבינו שלמה אבי אמי... והודה לי שאילו הי' לו פנאי הי' צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשות בכל יום. ואין להאריך בדבר הפשוט. כל זה בנוגע להשאלה, אם אפשר לבחור בפי' ראב"ע וכיו"ב במקום שרש"י מפרש באופן אחר.
אבל בנוגע לפ' פשט הפסוק ועל פיך ישק כל עמי יש לעיין בו. דהנה, תרגום אונקלוס, תרגום ירושלמי, ורש"י פירשו ישק - יתפרנס.
והנה מה שמאנו כהנ"ל בפי' ישק ל' נשיקה, נראה לי שהוא מפני כי אז יש לבאר הכתוב בשני אופנים א) על פיך - ע"פ ציוויך - ישק - לי, לפרעה - כל עמי, וכמ"ש במתנות כהונה בפי' הב"ר פצ"א, ולפי זה הוא מקרא חסר תיבת "לי", ב) על פיך - אותך - ישק כל עמי, אבל לא נמצא בכתוב הביטוי נשיקה "על" כי אם "וישק לו" - ובאיוב (לא, כז) ותשק ידי לפי - אף שנמצא בלשון חכמים במשנה ר"ה פ"ב מ"ט ונשקו על ראשו ובברייתא נושקין על גבי היד (ברכות ח, ב).
ולכן לפי דעתי, יש לפרש ע"פ ישק כל עמי, אם מלשון משק כפרש"י או עכ"פ מלשון נשק, אף שלא נמצא במקום אחר בלא נו"ן. ולבאר לתלמידים אשר רק שריד מעט נשאר מלשוננו בספרי התנ"ך - ובלשון הרמב"ם בהקדמתו לספר המצות "לשון ספרי הנבואה... קצר בידינו" - ולכן כמה תיבות וביטוים לא נמצא בהם אלא פעם אחת... בברכה לאלתר לגאולה לאלתר לתשובה
הערות
- 1. התרגום - כפי שהבין בו הערוך מע' נשק - ראב"ע (ופי' נשיקה אמר הראב"ע שהוא בדרך רחוקה, אף שהביא (תהלים ב, יב) המנהג לנשק את המלך ועיין ב"ר פ"ע נשיקה של גדולה) רשב"ם ושרשים לרד"ק פירשוה מל' נשק - אש כל אלה הם ראשי הפשטנים במקרא - ובלשון נשיקה לא מצאתי לע"ע אלא בב"ר וזהר (ח"א קצו, א) ומובן אשר הן מ"ר הן הזהר מפרשים גם בדרך רמז ודרוש, כן מה שכתב בעה"ט הוא לפרש רמז המסורה אשר תיבת ישק נמצא ב"פ בתנ"ך, ואין זה הכרח שיהי' פירושם שוה בשני המקומות. ודוגמא בסדרה זו: לקמן (מג. לד) בתיבת משאת, שהביא בעה"ט את המסורת: ב' במסורה וישא משאת, משאת שוא ומדוחים, אף שבכאן פי' משאת הוא מנה או מתנה ובאיכה נבואה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.