653
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבאתערותא דלתתא - אתערותא דלעילא אינו דבר מוכרח, אלא שכך עלה ברצונו של הקב"ה5, דבר שהוא צדקה.
ומובן שאין הדבר צריך למעט את הצדקות הקבועות, או אלו שניתנו שלש פעמים בלי אמירת "בלי נדר"5'. צדקה זו היא נוספת לצדקות הקבועות.
כן מובן שכל אחד צריך לתת כפי יכלתו. אי אפשר לצאת ידי חובה במנחת עני, שכן עשיר שהביא קרבן עני = לא יצאזי.
*יב. מובן שכל אחד רשאי לחלק את הכסף לצדקה כפי רצונו. אבל
הוספות /שמע"צ ושמח"ת
- משום בלבולים ופיזור הנפש קרוב הדבר לשכוח לתת בכל יום. כן יש ספק אם יצליח לתת למקום הראוי.
ולכן, מי שרוצה לסמוך עלי יכול לתת על דעתי לקופה הכללית הנמצאת כאן שממנה מתחלק כסף מדי יום. כך יבוא כל דבר, סוף סוף, למקומו הראוי.
- כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אמר פעם, כלפי העובדה שמשום הענינים של שמחתדתורה מתרחש לפעמים עירבוב ובלבול בתפלות - שהמלאכים מסדרים לאחר מכן שכל תיבה תגיע למקומה הראוי, כאותו מפקח מסלת הברזל המכוין ושולח את הרכבות, כל קרון למקומו המתאים.
*ג. יתרון נוסף בנתינה לקופה כללית ובחלוקת הצדקה ע"י קופה כזו דוקא:
בצדקה ישנם הרי שני חלקים: א) עצם הנתינה, כאשר הכסף יוצא*' מרשותו של אדם, ונעשה לכסףצדקה. דבר זה נעשה מיד עם הנתינה לגבאי הצדקה. ב) בכסף זה מתבצע פדיון שבוי פלוני, הכנסת כלה פלונית, החייאת נפש עני פלוני וכו', או שיש לו, לפחות, חלק בדבר.
הערות
- 1. מאחר שהשנה היא שנת-עיבור, והשנה מונה שלש מאות ושמונים ושלשה ימים - הייתי מציע שכל אחד יתן לצדקה מספר של שלשדמאות ושמונים ושלשה: חצאי סנטים, סנטים, ניקלים, דיימים, דולרים, מאות דולרים, ח"י מאות, שעל ידם "יימשכו" אליו כל ההמשכות בגשמיות וברוחניות.
- 2. - מובן מאליו שבמדינות אחרות יש לתת מספר זה במטבעות הנהוגים במדינה.
- 5. ראה לקו"ת שה"ש ד"ה להבין כו' למה שהאתדל"ע. ד"ה לרוקע תקס"ב (נדפס בספר דרך מצותיך בסופו). המשך ר"ה ה'תש"ג בארוכה. - ומה שארז"ל (ברכות יז, ב). הרחוקים מצדקה כו' ניזונים בזרוע, היינו לאחר שכבר הוחלט ברצון העליון אשר באתעדל"ת יהיה אתעדל"ע. וק"ל.
- 6. ראה שער הכולל פרק מא.
- 7. משנה סוף נגעים.
- 6. השגת החלק השני - ובהיקף האפשרי הגדול ביותר - אפשרית ע"י מסירת הצדקה לקופה כללית, אז
- 8. ראה ספרי וברש"י דברים כד, יט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.