646
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה לה
שמע"צ ושמח"ת
א. קניעת ימי השבוע שבהם חלים שמיני עצרת ושמחת תורה היא כשל ראש"השנה.
ראש השנה הוא הרי בן שני ימים!. מדאורייתא, ראש השנה, ככל חג אחר, הוא יום אחד בלבד, אלא שמחמת סיבות שונות ישנם בגלות שני ימי חג - "יום טוב שני של גליות" - ואילו ראש השנה, מסיבות מסוימות, גם בארץ-ישראל הוא בן שני ימים, וקביעת הימים בשבוע של שמיניעצרת ושמחת-תורה היא כשל שני ימי ראש השנה.
ב. מראש-השנה ועד שמניעצרת ישנם עשרים ואחד יום, תקופה דומה לזמן צמיחתם של שקדים. כידוע, זמן הצמיחה הקצר ביותר של פירות הוא בשקדים, שזמן צמיחתם כ"א יום?.
בשקדים ישנם שקדים מרים ושקדים מתוקים, וזמן של כ"א יום, שבצמיחה הוא הזמן הקצר ביותר, מורה על "מהירות ההמשכה", כמבואר
ב"לקוטי תורה""? שזהו ענין של "עד מהרה ירוץ דברו".
וזה תוכנם של עשרים ואחד הימים שמן היום הראשון של ר"ה עד שמע"צ, דבר זה מורה על "מהירות ההמשכה": ה"המשכה" ה"נמשכת" בראש-השנה מתקדמת במהירות, ללא עיכובים, ונקלטת בשמיני-עצרת.
ג. כשם ששמיני עצרת חל באותו יום כשל היום הראשון של ראש-השנה, ובין שני אלה - כ"א יום, כך חל שמחתדתורה באותו יום כשל היום השני של ר"ה ועשרים ואחד יום ביניהם.
הסבר הדברים הוא:
ביום הראשון של ר"ה ישנה, הרי, הכתיבה הטובה. כלומר, אז מתחילה ה"המשכה". ודבר זה נמשך בכ"א יום עד לשמיני עצרת, שבו נקלטה ה"המשכה".
ביום השני של ראש-השנה - ה"המשכה" כבר מוכנה, מאז הכתיבה הטובה של יום הראשון של ראשהשנה, ואז מתחילה הקבלה. כדי לקבל - יש להזדקק לתורה, שהרי התורה היא כוס ישועות, כלי לקבלה. משום כך קשור סיומם של כ"א הימים, מן היום השני של ראש-השנה, בשמחתתורה.
הערות
- 1. "כי ר"ה לעולם ב' ימים אפילו בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה" (לקו"ת ר"ה ד"ה יחינו (דברים סג, ב)) - ואין הכוונה שבכל שנה ושנה ר"ה הוא ב' ימים אלא שלעולם גם בזמן שמקדשין ע"פ הראיה אירע אשר ר"ה היה ב' ימים. - וראה ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט: בשני יו"ט של ר"ה שהן מתקנת נביאים הראשונים. ובסוטה מח, ב: מאן נביאים הראשונים כו'.
- 2. קהלת רבה פי"ב עה"פ וישב העפר.
- 2. במדבר נה, ג.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ב ע' 646
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.